ואז הגענו לכיכר המדינה, והנאומים התחילו. ואז עלה לבמה איציק שמולי, יו"ר אגודת הסטודנטים, ופצח בנאום ארוך של "המבוגר האחראי" כפי שהוא (בצניעותו) מכנה את עצמו. שהרי אלמלא הוא, לא היינו אנחנו - "הישראלים החדשים", מגיעים לאן שהגענו: מאוחדים, דבוקים לקונצנזוס רחב, מחובקים על-ידי התקשורת. אלמלא גדודי הסטודנטים ברחבי הארץ שתקעו יתדות במאבק, היינו נשארים בסך-הכל חבורה של פעילי ארגונים חברתיים, כמה אנרכיסטים הזויים, וכמה מובטלים פריפריאליים עם שיניים שחורות שלא עוברים מסך. רק ארבעה ימים עברו מאז קיפלו הסטודנטים את אוהליהם והנה מהומת אוהלים. חולדאי (איש מפלגת העבודה) שלח את בריגדות עובדי הקבלן שברשותו לפנות את רוטשילד תמורת 20 שקל לשעה. באותו יום (ד', 7.9.11) מאות פעילים התקבצו מול בניין עיריית תל אביב במחאה נגד הפינוי האלים. בסוף היום ספרנו 40 עצורים, 9 כתבי אישום, ומבוקש 1 - ראש העיר רון חולדאי. ביבי יכול לנשום לרווחה בינתיים.
