בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פסיפס - אמנות עתיקה בכסות חדשה ונועזת
|
לפסיפס היסטוריה ארוכה בת אלפי שנים. ראשיתה באור, עירו של אברהם, והמשכה כאמנות של הדתות המונותיאיסטיות הגדולות. כיום, לאחר שנים בהן נדחקה המסורת האמנותית, חווה הפסיפס רנסנס והוא עולה מחדש על במת ההיסטוריה כשפה עכשווית, פתוחה לניסויים ולהכלאות
|
נתניה בפסיפס[צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
את דגל הפסיפס העכשווי נושאת העיר האיטלקית רוונה אשר מקשרת בין יצירות עתיקות והיסטוריות ובין יצירות חדשניות ופורצות דרך. רוונה מייצגת פרדיגמה בפיתוח התפיסה של אמנות הפסיפס לאורך מאות בשנים, ועיטורי הפסיפס על כותלי המונומנטים העתיקים מהמאות ה-5 וה-6 הם עדות מפוארת למקום החשוב שמילא הפסיפס בעברה של העיר 1. גם כיום, לאחר שנים של הפסקה, לפסיפס ברוונה שמור מקום של כבוד, והחל משנות ה-20 של המאה הקודמת החל בעיר תהליך של שיקום ושיחזור הבזיליקות העתיקות. בשנת 1897 נוסדה "רשות העתיקות" האיטלקית ותהליך שיקום הפסיפס ברוונה הוגבר והצריך הכשרה של עובדים מקומיים. לכן בשנת 1924 נפתח באקדמיה לאמנויות היפות שברוונה קורס ארבע שנתי ללימודי אמנות הפסיפס. בעקבות תוכנית לימודים זאת, קמה ברוונה קבוצה של אמני מוזאיקה Il Gruppo Mosaicisti המזוהה כאסכולת רוונה. הקבוצה כללה אמנים מיומנים הידועים בהישגיהם הגבוהים, איכות עבודתם ונאמנותם לטכניקה הביזנטית הקדומה של הפסיפס. אמני הקבוצה לקחו חלק בפרויקטים של שיקום ושימור, יצרו פסיפסים מוזיאליים, עותקים של פסיפסים עתיקים וכמו-כן יצרו קשר עם מוסדות תרבות יוקרתיים כמו ה- Triennale שבמילאנו. לאחר מלחמת העולם השנייה, על-רקע סצנת האמנות האוונגרדיסטית שחידשה את פני האמנות האיטלקית, קבוצת אמני הפסיפס של רוונה החלו לפתח שפה אוטונומית משלהם. התוצאה הייתה "תערוכת הפסיפס העכשווי" שהתקיימה לראשונה בשנת 1959, והיוותה נקודת מפנה חשובה. מכאן ואילך מתחיל שיתוף הפעולה בין אמני פסיפס וציירים. החל משנות ה-60 למעשה המאסטרים של הפסיפס מקבלים הכרה של אמנים מהשורה הראשונה ויוצרים יצירות אמנות אוטונומית. בשנת 1976 נוסדה ברוונה הביאנאלה הראשונה למוזאיקה ומיד לאחר מכן ב-1987 נוסד הארגון הבינלאומי של אמני פסיפס עכשוויים. בשנת 2003 נוסד בעיר המרכז הבינלאומי לתיעוד אמנות הפסיפס ובשנת 2009 התקיים הפסטיבל הראשון לאמנות פסיפס Ravenna Mosaico, שהשנה מתקיימת המהדורה השנייה שלו. קבוצת "אסכולת רוונה" הוציאה מתוכה אמני פסיפס רבים, ולמעשה אמני הפסיפס כיום הם הדור השלישי והרביעי של בוגרי בית הספר. לימוד והעברת הידע לדורות הבאים הוא עדיין ערך חשוב, לא רק בבתי הספר2, אלא גם בסטודיות האמנים אליהם מגיעים צעירים מרחבי העולם כדי ללמוד את הטכניקה המסורתית והסגנון של המוזאיקה הביזנטית. במסגרת שיתוף הפעולה עם העיר נתניה בפסטיבל לאמנות עכשווית בפסיפס "נתניה בפסיפס", בחרנו להציג בתערוכה "קוד פסיפס" מספר יצירות מתוך אוסף המוזיאון לאמנות ברוונה (Museo d'Arte della città di Ravenna). היצירות מאופיינות בשימוש עכשווי של שפת הפסיפס ברמה מוזיאלית והן מציגות איכות גבוהה של חומרים, טכניקה וארגון. היצירות מייצגות את מסורת אמנות הפסיפס הרוונית הטומנת בחובה סגנון ייחודי ואסטיתיקה, בה בעת עם נאמנות לתכנים עכשווים ומעודכנים. התערוכה שהינה יוזמה משותפת של רוונה ונתניה מאפשרת מפגש בין אמנים מרקע ומסורת שונים וממגוון סגנונות ותרבויות, אך עם נכונות לנהל דו שיח פורה התורם למחקר האמנותי. התערוכה "קוד פסיפס" היא ניסיון לפצח קוד חברתי והיסטורי של אמנים הרואים את ההווה גם בעיני העבר. התערוכה תפתח ב-15.10 ותמשך כחודש והיא חלק מפסטיבל "נתניה בפסיפס".
|
|
הכותבת היא אוצרת המרכז הבינלאומי לתיעוד פסיפס, רוונה איטליה
|
|
תאריך:
|
26/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/09/2011
|
|
ד"ר לינדה קניפיץ
|
פסיפס - אמנות עתיקה בכסות חדשה ונועזת
|
|
ואלה שלוש נקודות המהותיות בנאום אבו-מאזן:
|
|
|
פרופ' יזהר אופטלקה שהעיר משנתו את השד הרדום, הגורם המקפח כפי שכינה אותו, הביא לשורת טוקבקים חריפים ששיאם מאמר נגד של מתתיהו פרומוביץ, עורך מקומון חרדי בבית שמש, "כמה טוב שיש חרדים לשנוא". אף אני הגבתי למאמרו של פרופ' אופטלקה - "סופה המחריד של המחאה" - אבל לתגובות כאלו מי היה מאמין. מאמר חדש של פרופ' אופטלקה - "חילוני מקופח או אנטישמי?" - גורר את השיח לרמות מעבר לאלה שכיוון הכותב מלכתחילה. לקורא הנאור נהיר כי אין במאמרו הראשון של פרופ' אופטלקה האשמה כנגד המגזר החרדי, אלא קביעה כי בהעדר חלוקת משאבים הוגנת יש מקפח ויש מקופח. ניתוח של החברה הישראלית מבהיר זאת.
|
|
|
את עדותו של אהוד אולמרט סיקרה בין היתר כתבת ותיקה בגלי צה"ל, שעמדה לפני שחרור. באחד הבקרים חגגנו לה יום הולדת, והזכרנו שאין זה פוטר אותה מלהביא כיבוד ביום האחרון לשירותה. היא אפילו הביאה איתה את מחליפתה, כדי לבצע חפיפה. והנה, להפתעתנו, ראינו אותה גם לאחר מכן, והפעם בלבוש אזרחי. "חתמתי כאזרחית עובדת צה"ל", הסבירה בפשטות.
|
|
|
כשהוחזרתי לביתי, לאחר האשפוז הממושך, הרגשתי שאיברי איבדו את כל כוחם. ידי איבדו את גמישותן וכל מאמץ קטן שעשיתי הכאיב לי. גם הרגליים נחלשו מאד, ולאחר כמה צעדים שצעדתי בחדר, או על המרפסת, הייתי חייב לחזור ולשכב. אפילו להעלות את גופי אל המיטה התקשיתי. הייתי מתיישב על המזרן ומכנס את אברי הכבדים, אחד-אחד, ואוסף אותם אל עצמי ואל המיטה. כדי להרים את רגלי הסתייעתי בשתי ידי. וכדי לכנוס את ידי ולמשוך אתה אל גופי הסתייעתי ברגלי. אחד מידידי שהפתיע וראה אותי בחולשתי, אמר לי אל תיכנע, תתחיל מייד בתרגילי חיזוק. אל תניח לגופך להתנוון.
|
|
|
ד"ר רוני צירינסקי, חוקר מדיה ותרבות בוגר אוניברסיטת הרווארד, פרסם מאמר בנושא תוכניות הבישול שמחליפות את הדיון הציבורי בבעיות האמיתיות של החברה. הכותב מתאר היטב את הריאליטי הזול והפופוליסטי, את הדיון הרדוד בסוגיות חברתיות. בסופו של דבר ה"שפע" הטלוויזיוני כה חסר לנו בחיי היום-יום עד שאנו רעבים לקסמו של המסך הקטן המרחיק אותנו מטרדות אמיתיות. לאיזו חברה אנו מגדלים את ילדינו? מה עתידם במדינה שמעדיפה לדון בכל מלבד בעיקר?
|
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
|
חיים רמון
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
|
איתן לסרי
יש לשמור על עקרון ההדדיות בתגובות כדי שהצד השני המבין היטב את כללי המזרח התיכון ויבין גם שיש כאן מדינה ריבונית מפותחת וחזקה בכל ההיבטים היכולה להגיב בהתאם ולהשיב לו כגמולו
|
|
|
איתן קלינסקי
למרות שאיילת שקד אינה נושאת בתפקיד ציבורי, היא חייבת לתת הסבר לציבור על השיחה המביכה שיחה שלמעשה הכתימה את דרכי פעולתה של מערכת המשפט בישראל, והיא מעיבה על המערכת גם היום
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|