|
|
בית המשפט העליון. מקום קדוש [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| יידע כל שופט מזרחי שבבית המשפט העליון מושיבים אותו לא בזכות כי אם בחסד. ואם כבר, עדיף שופט שאשתו יודעת להכין מעמול | |
|
|
|
|
הייתכן שבכל המדינה כולה לא נמצא אדם אחד מעדות המזרח שמתאים לכהן בבית המשפט העליון? השאלה מיותרת. אלא מה? שופטים מזרחיים לא נמצאים על הלופ הזה של המינויים לבית המשפט העליון. אין להם סידור עבודה כזה. הם לא בקומבינה. זהו כל הסיפור.
ועכשיו, בעקבות הצעקה, מואילים בטובם פרנסי מערכת המשפט לפתוח, אולי, את רשימת המועמדים ולאפשר לאיזה בוזגלו להסתנן לתוך המקום הקדוש ההוא שבו עדיין חושבים בגרמנית.
לא בזכות אלא בחסד
אבל מי השופט המזרחי התורן שיבלע את העלבון הצורב הזה ויסכים שקול צעקה וגלי הקיפוח העדתי הם אלה שישאו אותו אל תוככי המקום נורא ההוד הזה?, והרי שכשהוא כבר יישב על הכיסא, תמיד נזכור שהוא נמצא שם - לא בזכות כישוריו, אלא בחסדה של מחאה שיצאה מחלציו של השד העדתי.
ואם הוא יכתוב פסק דין קצת בעייתי (כמו שקורה לכל שופט) - לו לא נסלח. עליו נצביע ונזכיר שהוא הובא לבית המשפט העליון רק כדי לשכך את זעמו של השד העדתי.
יידע כל שופט מזרחי שבבית המשפט העליון מושיבים אותו לא בזכות כי אם בחסד. ואם כבר, עדיף שופט שאשתו יודעת להכין מעמול.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
