|
|
אירן. אנחנו רחוקים ממנה שנות דור [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בסוף השבוע שעבר פרסם ארגון CIRI את מדד חופש הדת הבינלאומי. מדובר בפרויקט אקדמי יוקרתי, הממומן על-ידי הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית, הבנק העולמי ומספר אוניברסיטאות. ישראל קיבלה ציון 0, יחד עם עוד 53 מדינות מתוך 195.
עמותת חדו"ש קפצה על הנתונים כמוצאת שלל רב. היא נוהגת כך כל פעם שיש משהו שעשוי לדעתה לנגח את הדת והדתיים במדינה, ואין פלא.
אבל תרשו לי לא להתרגש מהנתונים. מדד שההתפלגות שלו מתחלקת לשלוש רמות בלבד (0, 1 ו-2), מזכיר לי יותר טופס טוטו יותר מאשר מחקר אקדמי. זו ראייה של שחור-לבן, ואפילו אפור אחד באמצע. כל יתר הגוונים נעלמו.
מי שינסה לדמות את ישראל לאירן או לשאר המדינות החשוכות, מוציא את דיבתה של ישראל רעה. בישראל יש חופש פולחן מלא, וגם חופש מלא לאי-פולחן. אף אישה לא מסתובבת עם רעלה בניגוד לרצונה ולמעט חריגות מאוד-מאוד נקודתיות שזוכות לגינויים מצד דעת הקהל בישראל, יש חופש דת כמעט מלא.
אמנם אין תחבורה ציבורית בשבת, הנישואים, הגירושים והגיור מתבצעים לפי הרבנות, אבל בסך-הכל רוב הציבור מסתדר עם זה לא רע. אנשים מתלבשים כרצונם, בוחרים אם לאכול כשר או טרף, אם למול את ילדיהם או לא, כך שמבחינה זו אנו די מסודרים מול עורכי המחקר.
יכול להיות שמה שבסופו של דבר הוביל את חוקרי הארגון להציב את ישראל בתיחתית הרשימה היו דווקא הגבלות אחרות של המדינה הפוגעות בחופש הדת. בהגבלות אפשר למנות הגבלות על כניסת יהודים ופלשתינים להר הבית ולקבר יוסף בשכם ועוד הגבלות - דווקא על אנשים דתיים.
