|
|
אלפי מנושלים המאוסים בקוטביות מעמדית [צילום: Wojciech Korneli Stattler]
|
|
|
|
|
חג החנוכה שלי הוא חג, שנס לא קרה בו, פך שמן לא מצאו, אלא ההרה עלו, העמק ירדו, מעיינות האורות הגנוזים גילו נושאי לפידי המאבק לחופש.
חג חנוכה שלי מציין ניצחון של מורדים נועזים. ראשיו לא היו מבכירי המנהיגות הקיימת. נס המרד הונף דווקא בשיפולים המערביים של הרי יהודה, בעיירות עניות של איכרים מנושלים מאדמתם, כמו מודיעין. אש המרד הצית מרכז דתי כפרי שולי, דחוי ורחוק ממוקדי הכוח העיקריים, שהיו מרוכזים בירושלים ובעיקר בבית המקדש.
הקריאה בספר ה"מקבים" פרק ב' פס' 20 - "כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי" - מוכרת בלשונה העממית: "מי ל-ה' אלי ", המושמעת לראשונה בכפר קטן במודיעין. מה שמצית לבבות בכפרים זו מחאה של אלפי מנושלים, המואסים בקוטביות מעמדית. מואסים במציאות של חרפת עוני מול כהונה מסואבת שמרכזה בירושלים. מול כהונה מתייוונת.
התיאור בספר "מקבים" רווי תיאורי מצוקה ונישול, עוני והעדר יכולת קיום מעבודת אדמה, ביטויים קשים של אריסים על מה שהייתה פעם אדמתם, ועתה היא אדמת כהונה מושחתת ומנוכרת למאווייהם של איכרים פשוטי עם. למאוויי איכרים המבקשים להתקיים מעבודה באדמתם.
ספר "מקבים" מתאר מצוקת איכרים מנושלים מהקרקע הצמאים לרפורמה אגררית. אכרים המציתים את אש המרד בשנת 166 לפני הספירה נגד עיניהם שלוש מטרות: א. לגרש שלטון זר רודני בהנהגת אנטיוכוס אפיפנס, המייצג שלטון סילקי-יווני שמרכזו בסוריה . ב. להאבק נגד גילויי הסתאבות וההתייוונות המאפיינים בעיקר את הכהונה הגבוהה והמאיון העליון. ג. להשתית בארץ חברה על בסיס של צדק חברתי ברוח נביאי ישראל.
ספרי הלימוד מעלימים את המניע המעמדי
אני מצר על כך, שהציון החגיגי למרד, שפרץ בשנת 166 לפני הספירה פוסח על הקשב והאזנה לרחשי לבם של המוני כפריים מדוכאים, שהם הם אשר הציתו את אש המרד.
אני מצר על כך , שאנחנו מצניעים בציון חג החנוכה את העובדה שבשנת 166 לפני הספירה הייתה ההתקוממות של הון אנושי עובד נגד הון פיננסי מנוכר לעם. הון אנושי של פשוטי עם נגד עלית של כהונת הממון.
אני מצר על כך, שבספרי הלימוד מצניעים, ולמעשה הייתי אומר מעלימים את המניע החברתי - המניע המעמדי - שהיה מניע ממריץ ומלהיט את המוני הכפריים לצאת מהלא כלום, שהיה מנת חלקם לעבר תקווה, לעבר שינוי במישוריות חברתית, דתית ומדינית.
כ"ה כסלו ב-164 לפנה"ס, יום הכניסה של המכבים לבית המקדש בירושלים, היה ציון דרך של מימוש תקווה לשינוי. שינוי של שחרור מעול זרים, שינוי המתבטא במתן חופש לפולחן הדתי היהודי והשתתת דפוסים ראשוניים של ערכי צדק חברתי.
ב-כ"ה כסלו - יום פריצת המורדים לבית המקדש וגירוש כהונת הממון המתייוונת מירושלים בכל שנה - אנו מדליקים נר ראשון של חנוכה. יש מי שלבו יוצא אל נס פך השמן. להבת הנר שלי נושאת את נס השחרור מעול זרים. ללהבת הנר הראשון אני מוסיף להבת חרות דתית וחרות חברתית.
