שיטת השקשוקה חיה נושמת וממשיכה לחלוב את הקופה הציבורית חרף הצהרותיו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ שהחיבור בין ההון לשלטון הגיע לסיומו.

למרות שגיבורי השיטה שני האחים המיליארדרים סמי ויולי עופר נפטרו בשנתיים האחרונות זה אחר זה מתברר שיורשיהם ממשיכים לצעוד בדרך שהם סללו לתגמול נדיב של אילי ההון ע"י אישי השלטון.

מי שסייע להם בדיעבד היה שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ שמתחזה לעיתים כמי שדואג לשכבות החלשות וגם ער להמלצות של ועדת טרכטנברג למען מעמד הביניים.

אבל בפועל דואג שר האוצר לאילי ההון ולטייקונים ומנסה לרצות אותם בדרכים שונות ולמנוע פגיעות בהכנסותיהם, בעיקר כשמדובר במשאבי המדינה ובאוצרות הטבע שלה שהפכו מזמן לאוצרות אישיים.
בהסכם שנחתם עם קונצרן כימיקלים לישראל (כ"יל) שבבעלות משפחת עופר שאושר השבוע ע"י הממשלה לבקשת שטייניץ נקבע, בין השאר, שחברת ים המלח אחת מחברות הקונצרן תשלם החל מהשנה הנוכחית למדינה תמלוגים בשיעור של 10 אחוז על מכירת אשלג בהיקף של יותר ממיליוני טון בשנה. במקביל הוסכם על המשך הבוררות בעניין תמלוגים בסף מיליארד שקל שהמדינה דורשת שהקונצרן יחזיר לה בגלל חישוב מוטעה של התמלוגים.

משפחת עופר לא גילתה נדיבות להחזר כספים לקופה הציבורית גם כאשר מדובר בהערכה שהייתה טעות אנוש.

שטייניץ, נפוח כדרכו מחשיבות עצמית, הזדרז להכריז: "מדובר באישור הסכם היסטורי המתקן עוול של למעלה מ 20 שנה ומצביע על אחריות חברתית".

מומחים בלתי תלויים שבחנו את ההסכם מתפעלים ממנו הרבה פחות וטוענים שהמדובר הוא במשאב טבע ייחודי שמשפחת עופר קיבלה בשעתו מהמדינה והרוויחה ממנו במרוצת השנים סכומי עתק ואילו חלקם של אזרחי המדינה ברווחים הללו היה מזערי.

לקראת חתימת ההסכם החדש ניתן היה לתקן את המעוות אבל למרבה הצער הייתה החמצה היסטורית שנזקפת לחובתו של שטייניץ.

תנועת אומ"ץ לא עמדה מנגד. כאשר נחשף בשעתו שקונצרן כי"ל עשוי לשלם תשלום מופחת בגובה התמלוגים שהוא משלם עבור כריית האשלג היקר מים המלח תמורת השתתפות מוגברת יותר במימון הטיפול בעליית המפלס בים המלח למען הצלת המלונות באזור.

פנינו לממשלה ותבענו בתוקף שקוצרן כי"ל ייטול על עצמו מימון קציר ים המלח על-מנת למנוע את קריסת המלונות.

משפחת עופר נחשבת לאחת המשפחות היהודיות העשירות בעולם וכוללת את נכסיהם של האחים סמי ויולי עופר ומשפחותיהם. נכסי המשפחה כוללים את חברת הספנות הפרטית מהגדולות בעולם, כולל חברת צים ורויאל קאריביאן, שורה של קניונים גדולים ברחבי המדינה, נכסי דלא ניידי רבים, בעלות על החברה לישראל, קונצרן כי"ל, בתי הזיקוק (בז"ן) בחיפה, בנק המזרחי, טאוור סמיקונדוקטור ועוד.

הונם הכולל של האחים עופר המנוחים הוערך בשעתו בלמעלה מ-10 מיליארד דולר וזו הייתה הסיבה העיקרית שלאורך השנים הם היו מחוזרים ע"י קברניטי המדינה בגלגולים השונים, ראשי ערים ואישי ציבור ונהגו כ"בעלי בית" בעסקיהם הפרטיים שהשיקו לאינטרסים של הציבור הרחב.

דוגמה בולטת היא התנהלותה של החברה לישראל המקימה בשנים האחרונות תחנת כוח חשמלית במישור רותם בדרום, הודיעה בשעתו שבכוונתה למכור 75 אחוז מתפוקת החשמל שלה לצרכנים פרטיים וזאת בניגוד להסכם שנחתם בשעתו עם הממשלה המחייב למכור את תפוקת החשמל בלעדית לחברת החשמל.

אומ"ץ מלווה את הקמתו של פרויקט זה מראשיתו. כבר לפני ארבע שנים פנינו ליועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז ומחינו על ההקלות המפליגות שהעניקה המדינה לאחים עופר בכך שויתרה על כמה מתנאי המכרז המקורי אך למרבה הצער לא נעשה דבר לתיקון המעוות.

בעקבות התפתחות החדשה שהייתה בתקופת כהונתו של שטייניץ פנינו לממשלה בדרישה לבטל את ההטבות שהוענקו לחברה, לבחון מחדש את הזיכיונות שמוענקים להם ולמנוע את השתתפותם במכרזים חדשים מטעם המדינה.

הפניה נענתה כצפוי בהתחמקות מעורפלת אבל זה עדיין לא הכול.

הקלה במיסוי לחברת צים

לפני כמה חודשים נחשפה עובדה מאלפת: משרדי האוצר והתחבורה החלו לקדם הצעת חוק חדשה במטרה להקל במיסוי על חברות הובלה ימיות הפועלות בשירות הצי המסחרי.

לא היה צריך להיות חכם גדול כדי להסיק שהנהנית העיקרית מהחוק החדש תהיה חברת ההובלה הימית צים שבבעלות האחים סמי ויולי עופר הנמנית על חברות הספנות הגדולות בעולם.

חברת צים מסרה תגובה אופיינית: "החברה לא הייתה מעורבת בייזום התהליך ומעולם לא פנתה למישהו לייצגה בנדון". תגובות מעין אלה נהגו לפמפם לכלי התקשורת גם חברות אחרות מקבוצת האחים עופר כל אימת שנחשפו העדפות שונות שהוענקו למשפחת עופר חודשים לבקרים ושבועות בצהרי היום.

טעות היא לחשוב ששר האוצר נוטה חסד רק למשפחת עופר.
גם הטייקונים האחרים לא יוצאים מקופחים על-ידי שר האוצר. העובדה שלפני כשנתיים מצא שטייניץ לנכון לערוך ביקור במשרדי קונצרן אי. די. בי כאורחו של נוחי דנקנר צרמה לרבים וטובים והעידה על אופיו הגמיש.

(למרבה האירוניה המליצה כעבור זמן ועדה לבחינת נושא ההון והשלטון שהקים מבקר המדינה למנוע את התנועה החופשית של הטייקונים בלשכת ראש הממשלה ובמשרדיהם של שרים נוגעים בדבר, לרבות שר האוצר).

מומחים שונים לא מתפעלים גם מהסכם תמלוגי הגז שנחתם בשעתו עם איל ההון יצחק תשובה ושותפיו על יסוד מסקנות ועדה ציבורית בראשותו של פרופ' איתן ששינסקי וטוענים שלממשלה אצה הדרך.
הוועדה לא נתנה לטעמנו את הדעת על חלוקת רווחיים מאוזנת לטווח ארוך מקידוחי הגז ממשאב הטבע הימי וגם לא על השאלה מי יכסה את הנזקים הסביבתיים הצפויים ללא ספק מהקידוחים הללו.

לשטייניץ יש אחריות ישירה להתחמקותה של הממשלה מלהטיל תוספת מס על בעלי הכנסות גבוהות כפי שהמליצה ועדה אחרת בראשותו של פרופ' טרכטנברג.

בהקשר לכך פנתה השבוע אומ"ץ אל ראש הממשלה בנימין נתניהו וכתבה לו בין השאר: "תנועת אומ"ץ העוסקת בצד המאבק בשחיתות הציבורית וגם בנושאים חברתיים מבקשת למחות על ההחלטה שנתקבלה ברגע האחרון על ידך ובשיתוף עם יו"ר וועדת הכספים ח"כ משה גפני שלא להביא לאישור הכנסת את עניין הטלת מס בשיעור 2% על אזרחים שהכנסתם השנתית הינה יותר ממיליון שקל.

מס זה אמור היה להיכלל במסגרת ניכוי מס ההכנסה ולהיות מוטל לא רק על השכר אלא גם על ההכנסות והדיבידנדים מריבית מרווחי ההון.

כידוע המליצה הוועדה לשינוי כלכלי וחברתי בראשותו של פרופ' עמנואל טרכטנברג שמונתה ע"י הממשלה להטיל את המס הנ"ל במסגרת המדיניות לבטל את האי שוויוניות בחלוקת הנטל.

צר לי על שהחלטת משיקולים שלא קשה לנחשם להתעלם מהמלצה זו.
תנועת אומ"ץ פונה אליך בבקשה לבחון את הנושא מחדש ולא להסתפק בתחליפים שנקבעו למס הנ"ל בצורת "העלאת המכס על טבק וסיגריות".

עד כה לא נתקבלה תשובתו של נתניהו.

ספק בדבר רגישות שטייניץ לכללי המינהל התקין

לשר האוצר שטייניץ יש גם ספח שמעורר ספק בדבר רגישותו לכללי המינהל התקין וניגוד האינטרסים בשירות הציבורי.

בעבר לא נזקפו לחובתו של שטייניץ פרשות של פגיעה בטוהר המידות. למרבה הצער, יש סימנים ראשונים של מעידה אפשרית בתחום זה דווקא בתפקידו המיניסטריאלי הראשון.

המדובר הוא בחשיפה תקשורתית במחצית שנת 2010 שעל פיה הוענק בתמיכתו האישית של שטייניץ היתר לייבא ארצה 700 עובדים זרים לחברת הענק "שפיר הנדסה" המצויה בבעלותם של אילי הון שגיסו משמש כיועץ של חברה זו.

שטייניץ טען להגנתו שלא ידע כלל שגיסו משמש כיועצה של החברה. נניח.

בעקבות הגילוי פנתה אומ"ץ אל היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין בדרישה שיורה על חקירה נגד שטייניץ בחשד שביצע עבירה של הפרת אמונים מאחר שההיתר של שטייניץ עמד בניגוד להחלטת הממשלה להגביל את הייבוא של מספר העובדים הזרים חרף התנגדותו של אגף התקציבים במשרדו.

מאז חלפו כבר 20 חודשים ועדיין לא נפלה ההכרעה. פניותיה החוזרות ונשנות של אומ"ץ נענו שהנושא מצוי עדיין בטיפול.
מינויו של שטייניץ בעל תואר של דוקטור לפילוסופיה וחסר הידע הכלכלי, שמעולם לא כיהן כשר בממשלה, לתפקיד הבכיר של שר האוצר, היה ללא ספק ברירת מחדל של נתניהו.

אבל המציאות הפוליטית בעת הרכבת הקואליציה הנוכחית הכתיבה לנתניהו מהלכים שונים מן הקצה. בקושי הדף ביבי את מנהיג "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן שחשק בתפקיד זה ולא בכדי.
בידיו של שר האוצר מגוון אפשרויות לסייע לאילי הון מהקופה הציבורית ולקבל מהם לאחר מכן תגמול גלוי או סמוי.

מזלו הטוב - ששרה מחבבת אותו

מזלו הטוב של שטייניץ הוא ששרה נתניהו מחבבת אותו מאחר שבשנות שהותו של בעלה במדבר הפוליטי הוא עמל וטרח לעודד אותה, להחמיא, להפיח בה תקווה שהיא תחזור לטוס לעיתים מזומנות לצד בעלה ראש הממשלה.

שרה נתנה את ברכתה למינויו של יובל שטייניץ חסר הידע הכלכלי כשר האוצר בתקופה קשה של משבר כלכלי עולמי שהשליך על הכלכלה הישראלית.

בראיון שהעניק השבוע שטייניץ לעיתון "מקור ראשון" אמר: "אני לא כלכלן, אני פילוסוף לכן אני פועל בהיגיון. התחלנו במצב של צמיחה שלילית אבטלה עולה ומחנק אשראי וסיימנו ברמת אבטלה נמוכה שיעור צמיחה מרשים ובעליה ברמת החיים.

כשנשאל שטייניץ על המחאה החברתית ההמונית שפקדה את המדינה בשנה החולפת תחת הסיסמה "צדק חברתי" השיב "הרבה פעמים אנחנו מרגישים רע כי בטלוויזיה אומרים לנו שהכול רע".

במשך שנים הכשיר את עצמו ד"ר יובל שטייניץ דווקא לתפקיד שר הביטחון שהיה ונשאר משאת חייו האישיים והפוליטיים. שטייניץ חלם בלילות חלומות על טילים בין יבשתיים, הרבה להתראיין בכלי התקשורת בנושאים ביטחוניים, התמחה בענייני ייצור האטום באירן, חיפש פתרונות לנטרול טילי הקאסם וטיפח בהדרגה מגלומניה אישית ארוכת טווח.

המרצה לפילוסופיה לשעבר, שכתב את עבודת הדוקטורט שלו על נושא רב משמעות: "נקודת מבט רציונאליסטית", הגיע למסקנה הבלתי נמנעת מבחינתו כי מן הראוי שבראש מערכת הביטחון יעמוד דווקא אזרח.

מה לא עשה שטייניץ כדי לקדם את המינוי שלו? קודם כל הוא למד בשקדנות את כל נושאי תפישות הביטחון של ישראל. אחרי שהתמנה כיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ורשם לעצמו כישלונות של שרי ביטחון שהיו בעבר גנרלים מסוגם של משה דיין, עזר ויצמן, אריאל שרון, יצחק רבין, יצחק מרדכי, פואד בן-אליעזר ושאול מופז. במקביל ניסה למצוא נקודות זכות אצל אזרחים שכיהנו בתפקיד זה, ביניהם שמעון פרס ומשה ארנס.

אבל חלומו הגדול של שטייניץ לא התגשם.

אולי משום כך מרשה לעצמו שר האוצר להתעמת עם מערכת הביטחון תוך כדי הפגנת ביטחון עצמי חסר כיסוי.

בראשית השבוע מתח שטייניץ ביקורת חריפה על שר הביטחון אהוד ברק שהזהיר מפני ההשלכות החמורות במקרה של קיצוץ תקציב הביטחון והתריס כלפיו: "מוטב שיהלך אימים כלפי אירן ולא לעבר תושבי המדינה".

לקראת סוף השבוע החריף שטייניץ את הטון ואמר בנימה יהירה: "אפילו ראש הממשלה לא יודע לאן הולך תקציב הביטחון".
נתניהו נחשב פעם בתקופה שבה כיהן כשר האוצר בממשלתו של אריאל שרון כקוסם בתחום הכלכלה. למרות שחלק מהקסמים נשחקו בינתיים עדיין ראש הממשלה נותן את הטון בתחום הכלכלי.

שטייניץ לא הפנים עדיין שהוא בעצם שוליה של קוסם שפועל בשלט קרוב ומשלה עצמו שהוא המנווט.

אשרי המאמין.