משטרת ישראל - עיטור העוז על עזות מצח

למי ששומע כאן לראשונה על "יחידת עוז", עוד עלול לטעות ולחשוב שמדובר על סיירת צבאית מובחרת, העושה למען בטחון המדינה בלילות חשוכים וקרים ומכה בטרוריסטים אכזריים המהווים סכנה לבטחון המדינה ואזרחיה.

אבל "יחידת עוז", היא שום דבר מכל אלה, ועוד הרבה פחות מכך. המילה "עוז" נגזרה מצמד המילים "עובדים זרים", ופעילותה של היחידה מוכרת, למיעוט המתעניינים בה, מהקשרים שונים של "פעולות מבצעיות" מוצלחות, אשר מבצעות מעצרים וכליאה של אושיות מסוכנות לחברה הישראלית, בדמותם של עובדים זרים, אשר על-פי רוב עוסקים בסיעוד קשישים (פעילות מסוכנת לבטחון המדינה ללא ספק).

במיעוט המקרים שבהם פעולותיה של "יחידת עוז" מגיעות בכלל לתודעת הציבור, הן מלוות בדרך-כלל בתמונות של ילדים בגיל הרך, אשר מועברים למתקן כליאה מיוחד הנמצא בנתב"ג.

אור ליום חמישי האחרון (05.01.2012), פשטה יחידת עוז על יעד בעיר חיפה, וביצעה מעצר של ילדה בת 3 העונה לשם ג'רלדין בלינגואי, בעת שג'רלדין ואמה היו עסוקות בהכנות לקראת חגיגת יום הולדתה של ג'רלדין בגן הילדים.

ח"כ אילן גילאון (מר"צ), שהגיע למתקן המעצר של "יחידת עוז", לא הורשה להכנס ולבקר את העצורות, בניגוד לחוק מוחלט לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, הקובע מפורשות, בסעיף 9 (א) כך: שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי.

יחידת עוז הפרה את החוק הישראלי, ומנעה את זכותו הבסיסית ביותר של חבר-הכנסת, ובמשך שעות ארוכות גרמה לו להמתין מחוץ למתקן המעצר, תוך הסתגרות מוחלטת, והתעלמות מכל קריאותיו, מן הצלצולים בפעמון המבקרים, ומקריאותיו הרמות לעבר הסוהרים (ששמעו את קריאותיו, ואף הודיעו לו חגיגית כי אינם חייבים לו כלום.

אך יחידת "עוז" לא הסתפקה בעיכוב חבר-הכנסת גילאון ומניעת הגישה ממנו בניגוד לחוק, אלא הרחיקה הלאה בסיכול פעילותו והזמינה את המשטרה למקום בטענה של "הפרעה לסדר הציבורי" (אשר התחלפה לאחר מכן לטענה של "גרימת נזק").

בתוך דקות מגיעה למקום משטרת ישראל, ושוטר שניגש את ח"כ אילן גילאון ועוזריו לוקח מהם את תעודות הזהות שלהם, וההצדקה שמשמיע השוטר היא: "כי אני שוטר במשטרת ישראל ואני מבקש ממך להזדהות". השוטר לא משמיע שום טענה בעניין חדש לעבירה או עבירה, אלא פשוט עושה שימוש במה שהוא תופס כזכותו (בניגוד מוחלט לדין ולפסיקה בעניין זה).

ואם לא די בכך שמשטרת ישראל בוחרת שלא לאכוף את חוק חסינות חברי הכנסת, המשטרה מרחיבה את הכשל שלה ובוחרת לעכב את עוזרי הח"כ שלא כדין. רפ"ק יורם מלכה שהוזעק למקום, מגיע ומגבה את החלטת השוטר הזוטר, ולאחר התייעצות קצרה בין אנשי הצוות המשטרתי, שנערכה הרחק מעין המצלמה, מודיע קצין המשטרה כי עוזרי הח"כ יעוכבו לחקירה בתחנה.

ח"כ אילן גילאון רותח על השיבוש המכוון של המשטרה שנועד להקשות עליו את ביצוע תפקידו, והוא מבקש לדעת מדוע בחרה המשטרה לעכב את עוזריו במקום לאכוף את חוק החסינות, ועל כך נענה אילן על-ידי קצין המשטרה רפ"ק יורם מלכה, כי ישנן ראיות שעוזריו הסבו נזק למתקן המעצר.

ח"כ אילן גילאון דורש לדעת מהן הראיות, ועל כך הוא נענה על-ידי קצין המשטרה, רפ"ק יורם מלכה, כי ישנו סרט שבו צולמו עוזריו של אילן גילאון (ואף זוהו על-ידי עובדי מתקן המעצר).

הסרטון שצילמו עוזריו של אילן גילאון והעלו לאתר YouTube, מראה בוודאות כי ח"כ אילן גילאון היה זה שקרע את האזיקון (נשוא ה"נזק" הנטען), והוא אף הודיע זאת בריש גלי לקצין המשטרה. אולם המשטרה בשלה. עוזרי הח"כ יעוכבו לחקירה בתחנת המשטרה.

קצין המשטרה העלה טענה, ואף נצמד אליה בכל לב, על פיה ישנו סרטון המתעד את עוזרי ח"כ אילן גילאון גורמים את הנזק (קריעת אזיקון שהחזיק את הכיסוי על הגדר). לבקשת ח"כ אילן גילאון לראות את הסרטון שקצין המשטרה ראה בו "ראיה" (אילן ידע שאין ולא יכול להיות סרטון כזה משום שהוא עצמו קרע את האזיקון) – בקשה זו מן הסתם לא נענתה במקום, ולא נענתה עד היום.

אדם בשם "איציק" שמגיע למקום לאחר כשעה, מציג את עצמו כמנהל המתקן. הבקשה הראשונה של "איציק" היא כי עוזר הח"כ לא יצלם (בקשה שכמובן אינה מוצדקת ונענתה בשלילה).

"איציק" פונה לח"כ אילן גילאון ומסביר את עמדתו, על פיה היה על ח"כ גילאון לתאם את הביקור מראש (וזאת, כאמור, בניגוד לחוק המפורש בנוגע לחסינות חברי הכנסת).

מחמת הספק הסביר, ניתן היה להניח כי כאשר הוזמנה משטרת ישראל למקום על-ידי "יחידת עוז", המשטרה הוטעתה על-ידי אנשי "יחידת עוז", וכאשר הגיע למקום השוטר הזוטר, הוא יכול היה להאמין, בטעות ובתום לב, כי ח"כ אילן גילאון ועוזריו היוו "הפרעה לסדר הציבורי".

מאידך, כל שוטר מתחיל אמור לדעת מהו חוק חסינות חברי הכנסת, ומהם זכויותיהם של חברי הכנסת, ולפיכך בהעדר עדות ממשית לקיומה של "הפרעה לסדר הציבורי", מחובתו העליונה של השוטר לסייע ביד חבר-כנסת לבצע את תפקידו ולאכוף את חופש התנועה שלו במסגרת תפקידו.

ועדיין, מחמת הספק הסביר שהשוטר הוטעה על-ידי אנשי "יחידת עוז", ניתן היה להעניק לשוטר עצמו את הספק שהטעות בשיקול הדעת, נעשתה בתום לב מלא.

אך לאחר הגעת קצין המשטרה, רפ"ק יורם מלכה, אשר מחזק את מעשה השוטר הזוטר ואת ההחלטה לעכב לחקירה "בתחנת המשטרה" את עוזרי חבר-הכנסת, ובעת שהקצין מצביע על האזיקון הקרוע בגדר מתקן המעצר כ"נזק", הספק הסביר שעמד לזכות המשטרה נעלם כלא היה.

המשטרה עשתה שימוש בסמכות שניתנה לה כחוק, שלא במסגרת הדין, בחריגה מסמכותה החוקית ומתוך כוונת תחילה לעכב את פעולתו החוקית של ח"כ במילוי תפקידו כלפי הציבור.

אך אם לא די בכל אלה, הטענה שהעלה קצין המשטרה בדבר ראייה בדמות סרטון אשר תיעד את עוזרי ח"כ גילאון גורמים נזק, והסירוב להראות את הסרטון לח"כ גילאון, מעלה את התהייה האם מדובר בבדיה שנועדה לחלץ את המשטרה ממעשיה ומחדליה.

העובדה שהסרטון שהעלו לרשת עוזרי ח"כ גילאון מראה בבירור שח"כ גילאון היה זה שקרע את האזיקון וגרם את "הנזק", לצד העובדה שעד למועד זה משטרת ישראל בחרה שלא להגיב לדרישתו של ח"כ גילאון לצפות בסרטון שקיומו נטען על-ידי קצין המשטרה יורם מלכה – מעלה חדש סביר כי מדובר בבידוי ראיות.

פרשת ג'רלדין בלינגואי בת ה-3, שנעצרה ביום חמישי, שעות ספורות לפני שהספיקה להגיע לגן ולחגוג את יום הולדתה, פתחה את הצוהר של תא המעצר של החברה הישראלית. במסגרת האירועים של המחאה החברתית הועלו טענות קשות כנגד משטרת ישראל, אך המוחים בחרו לחבק את המשטרה והשוטרים ואף הביאו להעלאת שכר השוטרים הזוטרים.

אך החברה הישראלית כלואה בידי משטרת ישראל, אשר החלה לאחרונה להרים את ראשה כגוף אכזרי המכה מפגינים וגורם לחבלות קשות, אשר שיאה של הרמת הראש הזו אירע בליל אמש (יום שבת 7.1.2012), עת מקבץ מפגינים שהגיע להפגין תמיכה במאהל שכונת התקווה הוכה ולמעלה מ-20 מפגינים נעצרו.

לאירוע הזה קדם האירוע של יום שבת האחרון, במסגרת הפגנה שארגן מגן דהרי, אשר נעצר עוד בטרם החלה ההפגנה, ולאחר שנודע לו מראש (טיפ טלפוני), כי בוחן תנועה של המשטרה קיבל פקודה להוריד את האופנוע של מגן מן הכביש (כחלק מהמאמץ המשטרתי לסכל את ההפגנה עוד בטרם החלה).

אך את שיאה של ההידרדרות של משטרת ישראל, תחת ידו הקלה על ההדק של שר המשטרה יצחק אהרונוביץ, ניתן לראות בבירור בסרטון שהעלו עוזרי ח"כ גילאון ליוטיוב, ובו נראית בבירור העובדה שהטענה של קצין המשטרה על דבר קיומו של סרטון המתעד את עוזרי ח"כ גילאון גורמים לנזק היא (על פניו) בדותה בזויה.

דומני שניתן לומר באופן גלוי כי אל ה"עוז" של יחידת עוז, נוספה באופן גלוי גם עזות מצח של משטרת ישראל.

ואם כך נוהגות "יחידת עוז" ומשטרת ישראל אל מול המצלמה, איני רוצה לדעת כיצד הן נוהגות בעובדים זרים חסרי יכולת משפטית ונגישות לתקשורת, ומה מסוגלות הרשויות הללו לבצע תחת הפרשנות שלהן למילה "עוז", מאחורי סורג ובריח, והרחק מעיני הציבור ונבחריו. זוהי עת חשוכה לשלטון החוק במדינת ישראל, ועל כך נאמר: כאשר אנשים קטנים עושים צל גדול – זה סימן שהשמש שוקעת.