בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שיעבוד המעביר אדם על דעתו ועל דעת קונו
|
החטא הגדול של המדכא, השולל את חירותו של האדם ואת הזכות לשוויון, הוא בכך שהוא גוזל ממנו את אלוהיו, את "הפנים אל פנים". אין יודע מה קשה ממה - "אל שומע" שהמדוכאים נואשו מלקרוא אליו, או להפך: "שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִים" ● וינייטה לפרשת "וארא" התשע"ב
וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי... וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם... וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם... וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ... וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה... וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה... וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם [שמות ו', א'-י"ב]. העבדות מנוולת. היא שוברת גוו של האדם, ויותר מגוו היא שוברת את רוחו. חכמינו אמרו בתלמוד: "שלושה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו, אלו הן: עובדי כוכבים ורוח רעה, ודקדוקי עניות" [מסכת עירובין דף מ"א עמוד ב']. מפני שלושת הדברים המטרפים האלה לא היו בני ישראל מסוגלים לשמוע בשורת גאולה. עובדי כוכבים, מטרפים את הדעת מכוח הלחץ הבלתי פוסק המופעל על מיעוט העובד את אלוהיו ואינו סר למצוותיהם של אלי ההמון הנוכרי בו הוא חי כמהגר. הרוב נוטה ללקות בנכות של פחד לא רציונלי מפניו. כאשר ידכאנו בזרוע יותר ויותר, כן יירא מחתרנותו המומצאת עוד ועוד. שנאת הזר באשר הוא זר עוטפת את הקורבן בפרהסיה הפתוחה וחודרת, אין עוצר, לפנים חדריו. הרמב"ם בפירושו על המשנה אומר כי 'רוח רעה' היא כינוי "לכל מיני "אלמאלנכ'וליאת" (דיכאון, בהי' ידיעה ערבית המוצמדת למלנכוליה היוונית), ויש מהן מין שהחולה בורח ויוצא מגדרו כשרואה אור או כשהוא נמצא בין בני אדם... ותשקוט נפשו בחושך ובבדידות ובמקומות השוממים...". המרה השחורה, הייאוש, אובדן התקווה, מטרפים את הדעת. וגם דקדוקי עניות, עניות שאין בה בחייו של האדם דק שבדק הפטור מעונשה, טקסט קיומי שכל מילותיו וכל משפטיו וכל דקדוקו הוא עוני במהותו. אין מטרף דעתו של אדם יותר ממנו. עובדי כוכבים, ורוח רעה, ודקדוקי עניות, הם המשולש המצרי בחיי העבדים הישראלים. במצרים כזאת, אי-אפשר למדוכאים לשמוע אל משה גם אם שבע ישמעו את משה. העבודה הקשה מקצרת את רוחם, וכשם שהשוט והמגלב חותכים חתכים בעור גבו של הנדון לעבודת פרך, כן חותכת כביכול העבדות בנשמתו, מקצרת את רוחו ואין נשמתו מסוגלת להבין את הדקדוק של בשורת השחרור והחירות. לשון הגמרא היא "מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו", כלומר על דעת אלוהיו. "למאי נפקא מינה"? היא שואלת, מה נלמד מטירוף הדעת הזה באשר ליחסיו של העבד המדוכא והמעונה לאלוהיו, והיא משיבה: "למיבעי רחמי עלייהו", רוחו שבורה עד כדי כך שהוא אינו מסוגל להתפלל ולבקש שירחמו עליו מן השמיים. הוא חסר ישע, מיואש מישועה. יש לו קוצר-רוח לעלות על גשר החיבור בין האדם לבין אלוהיו. הדרמה היא כי באין למדוכא יכולת להתפלל, אין לאלוהים יכולת למצוא במדוכא "איש קשר". אין שיח. האלוהים נאלץ כביכול לקיים את אלוהותו כלפי האדם בלי אדם. אלוהים זוכר את בריתו "...וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ..." [שמות ב', כ"ג]. המדוכאים זועקים מפני שכואב להם, לא מפני שהם מזעיקים את המושיע ממעונו. "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה" [שם], לא מפי המתפללים, כי אין מתפללים. יש צועקים בלי כתובת. מן העבודה היא עולה הזעקה. האלוהים שהבטיח לגאול את עמו לפני ארבע מאות שנה, יגאל עתה מפני שהבטיח, מפני שהוא מושבע ועומד לקיים. "וְגַם", גם בנוסף לעיקר כי "אֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" [פרק ו', פסוק ה'] "שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם" [שמות ו', ה']. האלוהים שומע תפילות שלא התפללו אליו. בקבוקים אטומים ובהן זעקות שמוטלות למים שאין להם סוף, האלוהים דולה וקורא ושומע, ללא קשר עם מי שזעק. אין "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ" [דברים ה', ד']. פנים בפנים היה טיבה של התקשורת בין האלוהים לבין מי שקיבל את הלוחות עליהם אמרו חז"ל, "אל תקרא חרות על הלוחות אלא חירות על הלוחות, שאין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה" [משנה אבות פרק ו']. החטא הגדול של המדכא, של המענה, של השולל את חירותו של האדם, של הגוזל ממנו את פת לחמו ואת הזכות לשוויון, הוא בכך שהוא גוזל ממנו גם את אלוהיו, את "הפנים אל פנים". אין יודע מה קשה ממה "אל שומע" שהמדוכאים נואשו מלקרוא אליו ואין לו "פנים אל פנים" עימהם, או להפך, "שָׁם יִצְעֲקוּ וְלֹא יַעֲנֶה מִפְּנֵי גְּאוֹן רָעִים" [איוב ל"ה, י"ב]. מדוכאים צועקים והרשעה גדולה כל-כך שהאלוהים מפנה עצמו כביכול מן העולם הכושל ואינו עונה. ב"גְּאוֹן רָעִים" יש סילוק שכינה מכל אדם. הקל וחומר שדורש משה, "הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה...", הוא בהיר וברור. בעולם בו המדוכאים אינם מסוגלים לשמוע בשורת גאולה, אין המדכאים חוששים מכל שכן מן הנביאים המבשרים. הם רואים בעליל כי אין לנביאים "דיביזיות", אין להם שומעים ולמה ישעו הם, הרודנים, שאינם מפחדים לא מאלוהים ולא מאדם להוזים שאינם חמושים אלא באמונה לוהטת בסנה ההתגלות שבוער ואיננו אוכל. בנוסף, אבל לא מפני, נאמר "וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם", והוא אכן היה איש שלא היטיב לחתוך את דיבורו בשפתיו, לא אוראטור ולא דמגוג מבריק. מקצת מן השפה המצרית ממנה נפרד מזה שנים ארוכות - הוא שכח. את שפת העבריים שהיו לאחיו - לא למד על בוריה. אבל ראש חרדותיו היה כי במקום בו העבדים אינם מסוגלים להבין עוד מה היא גאולה ואין להם שיח עם אלוהיהם, אין הנוגשים, האומרים "מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ" [שמות ה', ב'], נכונים או מסוגלים להכניע את ליבם רק מפני שאיזה נביא דורש מהם צדק. אבל הנס קרה, שם, ולאורך דברי הימים, הוא קרה עוד ועוד.
|
תאריך:
|
19/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
19/01/2012
|
|
יצחק מאיר
|
שיעבוד המעביר אדם על דעתו ועל דעת קונו
|
|
אין במדינה אף אחד שמכיר אותם טוב יותר ממך. כשחששו ממך, הם רדפו אותך עד חורמה. השקיעו עשרות מיליוני שקלים ועשרות חוקרים כדי להכניס אותך לכלא. בסוף הצליחו. עכשיו אתה שומע מהם זמירות חדשות. הם זקוקים לך, אריה. מפלגה בראשות יאיר לפיד, לא תספיק. כמו שזה נראה, בלעדיך, הם יצטרכו לבלוע קדנציה נוספת של נתניהו. תן להם מנה גדושה של צפרדעים מקולקלים, ולא עוד קדנציה של נתניהו.
|
|
|
הצעות שונות ומשונות להתמודד עם אמירתו של אחמד טיבי על טיב מות הגיבורים למען שחרור המולדת האהובה עליו, פלשתין, נידונו מאז פורסם הסרטון ב-PMW. הכלא, הרחקה מהכנסת, טרנספר ועוד מיני רעיונות הזויים.
|
|
|
גזענות זה שמו של הילד, הילד הזה גדל לתפארת בכנסת ישראל בישיבות המליאה ובישיבות וועדותיה. הילד שגדל כבר עומד ברשות עצמו, שהולכת ונראית יותר מופקרת.
|
|
|
אנשי עסקים ממדינות רבות נמנעים מלהגיע לישראל לפגישות עסקים בגלל שמטרטרים אותם בנתב"ג. המצב החמיר בתקופה האחרונה ויצר מציאות המתוארת על-ידי חברות ישראליות כ"בלתי הגיונית ופוגעת באינטרסים של המדינה". הכל היה נשמע לי כעוד תקלה שהיא חלק מהברדק ומהטמטום שמאפיינים גופים גדולים, אבל השבוע נחשפתי למצב הזה אישית, וזה שינה אצלי את זווית ההסתכלות.
|
|
|
זו לא פעם הראשונה שאני מתריע מפני קיבעון מחשבתי בכל הקשור למבנהו הנוכחי של צה"ל ושל השירות בו. לא קל לבוא ולטעון שמודל "צבא העם" פס מן העולם ורק הוזים עדיים סבורים שצה"ל של פעם קיים כיום. מצער מאוד שהגענו לכך ש"צבא העם" הפך למיתוס בלבד, אך את האשם יש לחפש במדיניות קברניטי המדינה לדורותיהם האחרונים. מי שחשב שניתן לקיים צבא עם מבלי לשים לב לחלוקה הבלתי שוויונית בנשיאת הנטל, מי שסבר שניתן לעבוד על בני אדם תוך מכירת סיסמאות ריקות מתוכן, מי שחשב שרעיון הליברליזם הכלכלי המקדש רק את הפרט וסולד מהכלל יוותר רק בתחום הכלכלה, טעה קשות.
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
ע"פ 347/88, איוון דמיאניוק נגד מדינת ישראל. השופטים מאיר שמגר, מנחם אלון, אהרן ברק, אליעזר גולדברג, יעקב מלץ. 29 ביולי 1993
|
|
|
צבי גיל
"לקחי השואה חייבים להיות לקוד תרבותי של חינוך לערכים הומניים, לדמוקרטיה, לזכויות אדם, לסובלנות וסבלנות, ונגד גזענות ואידיאולוגיות טוטליטריות" - מתוך מנשר ניצולי השואה
|
|
|
יצחק בריק
כניסה לרפיח תביא להרס מוחלט של יחסינו עם מדינות העולם ועם מדינות ערביות שאיתן יש לנו יחסי שלום, ויהיו לכך השלכות קשות מאוד. כניסה לרפיח גם לא תשאיר אף לא חטוף אחד בחיים, ויהיו הרבה...
|
|
|
איתן קלינסקי
לא לתת מקום לאירועים מצערים מהעבר להשתלט על מערכות היחסים בהווה לא לתת להתחשבנויות כאובות מהעבר לפקוד את חיינו בהווה לא לתת לשנאה להדיח את האהבה"
|
|
|
בנימין נתניהו |
דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם [כ"ז בניסן תשפ"ד, 5.5.2024]
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|