|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חשוב לדעת מה היה, אבל להתגעגע עד כדי מחיקת ההווה והעתיד? ● דרוש לנו מנהיג שמחובר לעם, דרושה לנו מנהיגות יצירתית, מקצועית ● מי אמר שהשירות הציבורי אינו פועל לטובת האזרח?! ● ואפשר להביא את השינוי רק עם מנהיגים שהחברה עומדת לנגד עיניהם
|
|
פריצקי. נגאל מהגועל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"גאלת אותי מהגועל", כך סיכם יוסף פריצקי את הראיון עם איילה חסון ו חנן קריסטל ב"הכל דיבורים" ברשת ב'. סיפורו של ח"כ לשעבר משינוי הוצג על-ידי המרואיין בנימה של עונשם של בוגדים או מעורבותם הבזויה של טייקונים. ולא, לא היה זה ראיון של תוכחה או האשמה אלא בחזקת לא לומדים אצלנו מההיסטוריה או איך מייצרים היסטריה מכלום. יוסי פריצקי ציין כי במקום להתקדם אנו עסוקים באיך היה פעם, תוגה לעבר. זה חשוב לדעת מה היה, אבל להתגעגע עד כדי מחיקת ההווה והעתיד? וכן, למר פריצקי יש חיים אחרי הפוליטיקה, אליה הצהיר בתקיפות "לא אחזור". הגועל שביטא פריצקי בדבריו מקבל משנה-תוקף בחברה הישראלית השסועה. גועל שמתבטא באובדן אמון בכל - בחינוך, בבריאות, במשטרה, בצה"ל, ברשות המחוקקת, בראש הממשלה... בכל! דרוש לנו מנהיג שמחובר לעם, דרושה לנו מנהיגות יצירתית, מקצועית. אז נכון שעד הבחירות הכלליות יש שנה וחצי (לעת עתה), ו יאיר לפיד העיר את המפלגות מתרדמת החורף ובעצם האיץ את התארגנות המפלגות לפריימריז, אבל סיכוייו לשרוד במפלגה עצמאית קלושים עד הזויים, וחבל! הקולות שיקבל יכניסו אותו בשערי הכנסת - כאופוזיציונר - ותו לא. לו היו פונים אליו הח"כים הצעירים (פלסנר, חסון, אקוניס ושכמותם) היו סיכויי גיוסו לאחת המפלגות הגדולות טובים יותר. אלה מדברים באותה שפה. לא שריון ולא הבטחות יביאו את לפיד וחבורתו, אלא אג'נדה מתואמת בה יקבל מקום לבטא וליישם את משנתו (הסמויה בינתיים). |
|
|
קצב. עד הקיץ... [צילום: פלאש 90]
|
|
|
התבשרנו השבוע שהאסיר משה קצב ניאות ללבוש מעיל אסירים. דני קושמרו גיחך בזהירות: "ומה יהיה בקיץ?". עד הקיץ הקרוב אני מאמין שמשה קצב ומבקריו יסתגלו לצבע החום של המדים, כך שיוכל ללבוש תחתוני אסיר. אני מניח שיהיו מעצבי אופנה שיסכימו לעצב אותם כך שייראו כמו בגד-ים (בכל זאת מדובר בנשיא לשעבר), מכספי הציבור כמובן. אם אסירים ביטחוניים משתחררים עם טרנינג כחול עם פסים לבנים, יוכלו שאר האסירים ליהנות מבגד-ים אופנתי בעת שחרורם. היכונו לאופנת בגדי-הים לגברים קיץ 2018 (ללא ניכוי).
|
|
|
|
|
| אותם מבוגרים ששרדו את אימת השואה נאלצים לבחור בין חימום הבית לבין מנת בשר, בין מזון לבין תרופות. כך דואגים היום לאזרחים? ומה יהיה בעוד עשור? מה מלמדים אותנו, בני ה-40, את הילדים, את הדורות הבאים? כסף, רק כסף | |
|
|
|
חבר טוב מטורטר בנבכי הביורוקרטיה מוכר לכולנו, אלא שרמת הטמטום והאטימות עולה דרגה כשמדובר בתיווך בין-משרדי. הבחור, מילואימניק, עצמאי, בעל משפחה, מתרוצץ בין ביטוח לאומי לבין משרד הבריאות על-מנת לקבל קוד, להעביר מסמכים ממשרד למשרד, לתור את הארץ. תבוא לפה, תלך לשם, תביא מסמך כזה, אז מה אם מסרת אותו במשרד הבריאות, אתה תביא אותו אלינו, מה פתאום שאנחנו נבקש אותו מהם?! נכון, כי בזמן שטורטרת, מיקיס, יש סיכוי גדול שתוותר, יש סיכוי גדול אף יותר שכבר לא תזדקק לשירותינו. אז מי אמר שהשירות הציבורי אינו פועל לטובת האזרח?! אה, מיקיס, עוד נקודה - זה שאתה משלם ביטוח לאומי כל חייך לא מעניק לך פתרון ביום בו תידרש לעזרתנו. כך נקבל דיווח בסתר שבמרתפי ביטוח לאומי מונחים מיליארדי שקלים שיעזרו לאזרחי המדינה שטרם חוו את מעללי הביטוח הלאומי. ובסדר הקיים אני מציע שתוותרו על גביית דמי ביטוח לאומי, במילא אנו דואגים איש-איש לפנסיה שלו ומפרנסים במהלך חיינו את חברות הביטוח, ההשקעות, הפנסיה - דמי ניהול ועמלות. מי המרוויח הגדול? המדינה והטייקונים. ביבי לא האשם, זה התחיל לפניו והוא רק חיזק את המגמה הקפיטליסטית. במסגרת זו מזכירים לנו את מצבם העגום של ניצולי השואה ובימים הקרובים ביתר שאת (יום השואה הבינלאומי). אותם מבוגרים ששרדו את אימת השואה ונאלצים לבחור בין חימום הבית לבין מנת בשר, בין מזון לבין תרופות. כך דואגים היום לאזרחים? ומה יהיה בעוד עשור? מה מלמדים אותנו, בני ה-40, את הילדים, את הדורות הבאים? כסף, רק כסף. כשהמורה בן ה-42 הצהיר שעזב את תעשיית ההיי-טק לטובת מערכת החינוך - אופק חדש של הסתדרות המורים ועתיד ורוד של ארגון המורים (זו אינה טעות כי אנחנו טובים בסיסמאות) - ושכרו אינו מספיק לפרנסת משפחה בת ארבע נפשות, ולא, האיש אינו מצטער שעזב את הבועה וחזר לערכים, כיצד יקיים את משפחתו? כיצד ידאג לעתידו ולעתיד ילדיו? ועל הדרך מקבל אותו מורה שיחת טלפון מהבנקאית שמזכירה לו שלא יעמוד בהתחייבויותיו, שקריסתו קרבה, ושממש לא מעניין אותה או ליתר דיוק את הטייקונים ואת המדינה שנרתמת להתגייס לטובת המערכת, לדאוג לעתיד ילדינו. תביא כסף! מורה זה לא נחשב! האומנם? הצהרות על שינוי, מקצועות נדרשים, תגמול נאות - ובפועל כולנו עבדים. בגדר הפראייר התורן הבא - היום זה המורים, מחר זה הרופאים או כל עובד ציבור אחר. ואפשר להביא את השינוי רק עם מנהיגים שהחברה עומדת לנגד עיניהם, כל הזמן. כי יש לנו אנשים מקצועיים, אזרחים שנרתמים, אזרחים שמוכנים לעזור, לתרום, להתגייס. רק תציבו אותם במקומות הנכונים ואל תפריעו (לא פוליטיקאים ולא טייקונים) - וכולנו נזכה לחיות במדינה אחרת, מדינה שבה האמון יחזור, מדינה בה המונחים לקטר, להתבכיין, יהיו מיעוט ולא רוב. מדינה בה התאגדויות מקצועיות לא יהוו איום, כי אם העיתונאים מתאגדים, כנראה שמצבנו מידרדר עד מאוד. והתאגדות העיתונאים לא תפגע בחופש העיתונות, נהפוך הוא, וטוב שכך. זהו תפקידה של העיתונות - להציג את המצב ללא משוא פנים, נטול אינטרסים, חף מהשפעות פוליטיות. יאיר לפיד, תחשוב היטב איך באמת תשפיע, כיצד תביא את השינוי החברתי ו/או שינוי סדרי העדיפויות ללא סיסמאות, במעשים. אל תירא מה"מנוסים" שמגחכים ומאלה שמברכים, ולא מפייגלינים ומליברמנים, מדרעים ומישיים, מטיבים ומזיביים. אלה האחרונים לא עשו דבר מלבד הרס, ניתוק, קרע וכולי. קמפיין הבחירות של אלה יפאר את "הישגיהם" ויכסח את יריביהם, זו הפוליטיקה. הפעם זה כבר לא יעבוד.
|
|
| תאריך:
|
27/01/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/01/2012
|
|
גיל נתן
|
|
הרעיונות הסוציאליסטים אותם שאפו אבות תנועת העבודה להשריש בישראל חלפו-קרסו להם לבלי שוב. הקריסה של רעיונות אלו מאפשרת כיום חשיבה רעננה על רעיונות ותפישות כלכליות שונות ונועזות. תפישה חברתית נועזת ומקורית שכזו הייתה לזאב ז'בוטינסקי, האב הרוחני של תנועת החרות, אשר לימים ממנה צמח הליכוד דהיום.
|
|
|
|
|
על זכות הציבור לדעת שפכו הרבה מילים, כי יש מי שרוצה שהציבור לא יידע ואלה מתדלקים את הדיון הציבורי. על מחללי קודש אלה, אינני רוצה לדבר. אבל מה רוצה הציבור לדעת? רכילות.
|
|
|
|
|
קריסת ההסכמים הישראלים-פלשתינים, שנחתמו מאוסלו (1993) ועד היום, נובעת מהתעלמות מנהיגי ישראל וארה"ב משורש הסכסוך הישראלי-פלשתיני. ליבת הסכסוך היא שלילת קיומה - ולא גודלה - של כל ישות שאינה מוסלמית על אדמה שהיא, בעיני המוסלמים, "אדמת הקדש" מוסלמי.
|
|
|
|
|
ספק גדול אם כל הגורמים המעורבים בחברת החשמל הענקית אכן ממלאים את תפקידם כיאות  גופים רבים אחראים למצב הקשה בחברה, וכל אחד מהם מטיל את האחריות על האחר הסיכוי היחיד לשינוי הוא יום כיפור חשמלי, שיקרה בשל מצבה הפיננסי החמור של החברה או בשל מגבלות ייצור ואספקה
|
|
|
|
|
27 בינואר, יום שחרור אושוויץ, הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה כמה הרהורים על האנטישמיות הפורחת, היחס המתבקש של ישראל לפליטים ולשואת הארמנים, השימוש הפסול בטלאי הצהוב והצורך המתמשך בלימוד, ומעל הכל - הלקחים שהעולם לא הפיק וכנראה גם לא יפיק
|
|
|
|
|
