הם רואים בו לא פחות מעלוקה מוצצת דם. כזו שב"עליהום" התקשורתי שלו קורע להם את הצורה ומיטיב לרדת עמוק לחייהם. כך, מכל מקום, מצטיידת דמותו של
מבקר המדינה הנוכחי, השופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס, בעיני לא מעט ממבוקריו ברשות המבצעת, הלא היא ממשלת-ישראל.
הצרה היא שעם דמות מפלצתית שכזו אין הם מסוגלים להשלים. שהרי מלבד היותו מבקר, הם רואים בו את מי שלא הצליח, עדיין, להיגמל מכס השיפוט של העבר, וגם את מי שמבקש עכשיו להוציא, מן הכוח אל הפועל, דברים שכלל אינם מצויים בסמכותו.
בתור שכזה הם מתייחסים אליו כאל מי שיש לו שיניים נושכות ושמוטב, על כן, למען הסדר הטוב, להיגמל ממנו מהר ככל שניתן. יש להם טראומה ממנו ובינתיים לא נותר להם אלא למנות, בקוצר-רוח, את הימים הנוראים שעוד נותרו לכהונתו הנוכחית.
ברור להם שעוד לא נולד מבקר כמותו, שכה המאיס עליהם את חייהם. אף שכל קודמיו היטיבו לנבוח לא פחות ממנו - איש מהם לא העז לנעוץ בגופם את שיניו החדות. הדוח שלו על אסון הכרמל הוא בעיניהם הקש ששבר את גב הגמל ואין כמותו כדי להצדיק את לכתו המהירה.
טלטלה דבר אחד ברור: בתקופת כהונתו כמבקר המדינה חולל לינדנשטראוס לא רק מהפך בסדרי השלטון, אלא גם בסדר-יומה של הביקורת השוטפת: לא עוד דוחות-סרק, שניתן לחיות איתם בשלום, אם לא להתעלם מהם כליל, אלא בפירוש ביקורת בונה, עם מתכונים ברורים להסקת מסקנות ולשינוי מהותי של המצב הקיים.
לא בכדי יצא לפניו שמו של מיכה לינדנשטראוס כמבקר הראשון שהצליח להטיל על מבוקריו את מוראו וחיתתו. כזה שסמכותו אינה מסתכמת בהיותו רק גוף ממליץ ומייעץ, אלא גם מוסד מטלטל ומנער. כזה שאינו מרפה מקורבנו, עד שהלקחים שהוסקו כנגדו ייושמו בסופו של דבר.
אין ספק שבדברי הימים של ביקורת המדינה יירשם מיכה לינדנשטראוס כמבקר יוצא-דופן מקודמיו. אבל ספק גדול הוא אם יקום אי-פעם מבקר בדמותו, שיהיה מוכן ללכת בדרכו האקטיביסטית.
כך או אחרת, חזקה על מי שייכנס לנעליו של המבקר הנוכחי שינסה למצוא את שביל הזהב בין ביקורת סולידית, בנוסח של פודל, כפי שהנהיג מבקר המדינה הראשון, ד"ר זיגפריד מוזס, לבין ביקורת אגרסיבית, נוסח זו של דוברמן, על-פי משנתו הסדורה של השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.
