שבות לסורן? אירן, חיזבאללה והטרור הבינלאומי

מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באירן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חיזבאללה בלבנון (1982), עשו שימוש - במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם - באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באירן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית, אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של אירן ניכרות בהן, עלולים לבשר, כי אירן וחיזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה הבינלאומית וגורמי הביטחון השונים האתגר לסכל פעילות זו, אם תמשך, ולבחון לאן מועדות פניו של המשטר האירני בעתיד הקרוב. זאת בעיקר לנוכח האפשרות, כי החרם והסנקציות הבינלאומיות הננקטות נגד המשטר הנוכחי באירן בסוגית הגרעין - יוחרפו.

בעבר, המשטר האירני הפעיל ארגוני טרור שונים לביצוע פיגועים ברחבי העלם כשחיסל גולים אירנים במדינות אירופה ודירבן את חיזבאללה לחטוף אנשים ו/או מטוסים ולשגר מתאבדים לפיגועים במדינות ברחבי העולם. הוא גם התמקד בשדרוג יכולותיהן של קבוצות נבחרות והפיכתן לצבאות "טרורילה" מודרכות, מאומנות וחמושות באמצעי לחימה מתקדמים. מדיניות זו נועדה לקדם אינטרסים גיאו-אסטרטגיים של אירן מול יריביה דוגמת ישראל, באמצעות הגברת עוצמתם הצבאית של חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי ומול ארצות הברית - באמצעות טיפוח קבוצות דוגמת צבא ה-מהדי של צאדר וקבוצות אחרות בעירק. עד לעת האחרונה נדמה היה, כי המשטר באירן בחר לצמצם את הפעלתם של ארגוני טרור שונים בביצוע פיגועי שליח במדינות שונות

חיסולו בפברואר 2008 של עימאד מע'ניה, בכיר אנשי המבצעים של חיזבאללה, שותף ותיק של המשטר האירני לדרך הטרור ואיש הקשר המרכזי בשיתוף הפעולה הצבאי אסטרטגי בינו לחיזבאללה, הביא להחלטה משותפת של המשטר באירן וחיזבאללה לנקום את מותו, שלגבי דידם ברור היה, כי ישראל אחראית לו. ואכן, מיד לאחר מותו של מע'ניה בדמשק פעלו אנשי חיזבאללה בסיוע אירני למימוש מבצע הנקמה, שעד כה לא צלח. במקביל, כאשר אירן החלה לספוג פעולות חבלה, חיסול ועריקה של בכירים הקשורים למשמרות המהפכה ולתעשיית הגרעין, השתלבו רצון הנקמה עם החלטה לקבוע מחדש את כללי המשחק בין חיזבאללה ואירן לבין ישראל ושותפיה. הדבר בא גם על-רקע הלחצים המדיניים והכלכליים שהופעלו נגדה, וזאת כדי לסמן לכל יריביה של אירן, כי יש בידה דרכי תגובה חריפים כולל גם שימוש בטרור בזירה הבינלאומית. עם זאת, ראוי לזכור כי למרות שיתוף הפעולה ההדוק בין אירן לחיזבאללה, אין מדובר בשותפות בין שווים - המשטר האירני היה ונותר הגורם הדומיננטי המובהק ולשיקוליו כפופה במידה רבה מדיניותו של חיזבאללה, בוודאי בסוגיות עקרוניות או בעלות משמעות אסטרטגית. בעוד אירן מתנהלת על-פי הוראות המנהיג העליון, ה-איאתוללה חמנאהי, ושותפיו להנהגת המדינה, חיזבאללה אינו עצמאי בכל הנוגע לקבלת ההחלטות בעניינים של שלום ומלחמה ובעיקר בכל הנוגע לפעילות הטרור בינלאומי. בתחום זה הוא חייב לקבל אישור הילכתי מחמנאהי. כמו-כן, למרות שמבחינה מבצעית יש למנגנון פיגועי חו"ל של חיזבאללה יכולות עצמאיות מוכחות לביצוע פיגועי ראווה בחו"ל, אנשיו מקבלים, במידת הצורך, סיוע לוגיסטי מבצעי מידי גורמי משמרות המהפכה והמודיעין האירנים למימוש משימותיהם ברחבי העולם.

מערכת טרור יעילה וקטלנית

על-רקע זה ראוי לבחון את הפעולות שניסו חיזבאללה ואירן לבצע בשנים האחרונות ביחד ולחוד: חיזבאללה, באמצעות חוליות של מנגנון פיגועי חו"ל, שאנשים מתוכן נעצרו באזרביג'אן, תכנן לפגוע בשגרירות ישראל בבאקו (מאי 2008), במצרים תכנן הארגון לפגוע בתיירים ישראלים ובאניות ישראליות המשייטות בתעלת סואץ (שלהי 2008), בטורקיה הוא תכנן פיגוע ביעדים (אניות, מטוסים ובתי כנסת) שעליהם נאסף מידע מודיעיני (אוקטובר 2009), ופעם נוספת ניסה הארגון לחסל את קונסול ישראל באיסטנבול (מאי 2011). בתאילנד תכנן הארגון פיגועים בשגרירות ישראל ו/או ביעדי תיירות פופולריים של מטיילים ישראלים בבנגקוק. אירן ניסתה להוציא לפועל שורה של פיגועי טרור נגד מטרות ישראליות ויהודיות באמצעות סוכנים אירנים או תאי טרור מקומיים שאומנו ופוקחו על ידם. בינואר השנה ניסו אנשי חוליה מקומית באזרביג'אן לבצע פיגועים נגד נציגים ישראלים, ויהודיים שליחי חב"ד, בבאקו, אך החוליה נתפסה, ובשבוע האחרון ניסו סוכנים אירנים ושלוחיהם לפגוע בעובדי הנציגויות הישראליות בטיבליסי, ניו דלהי ובנגקוק באמצעות מטעני נפץ שהוצמדו למכוניותיהם במטרה לפוצצן. פעולתם צלחה רק בהודו. בחירת זירות הפעולה באסיה ובמדינות בחבר העמים, אך גם במצרים ובטורקיה, מצביעה על יכולות ותשתיות מבצעיות העומדות לרשות השתיים - אירן וחיזבאללה - במדינות אלה וכן על הערכה, כי הנזק הצפוי להן כתוצאה מפעולותיהן אינו מהווה סיכון ממשי לאינטרסים שלהן ובוודאי שאינו עולה על ההישגים המצופים.

גם הפעם לא חרג המשטר האירני ממנהגו, וככל מדינה תומכת טרור, הכחיש כל קשר לאירועים ואף ניסה להאשים את ישראל כמי שעומדת מאחורי יצירת פרובוקציה מכוונת נגדו. בה בעת, הצהיר שר ההגנה, אחמד ווחידי, כי מנהיג המדינה חאמנאי הורה לנציגי זרועות הביטחון האירנים לפעול נגד יריבי המשטר בחו"ל ולא להמשיך ולהבליג על הפגיעה בתעשיית הגרעין האירני. בכך ביקשו באירן להבהיר כי הם רואים את המשך פעילותם "ההגנתית" כלגיטימית וכי זו תימשך. גם נצראללה, מנהיג חיזבאללה, שהכחיש את מעורבות ארגונו בפיגועים שבוצעו בחודש האחרון ומיוחסים גם לארגונו, שב והכריז כי ארגונו דבק בהחלטתו לבצע נקמה ראויה למעמדו ולכבודו של עימאד מע'ניה ובכך חייב עצמו שוב להמשך ניסיונות הפיגוע בעתיד גם בחו"ל.

על-אף הביצועים הכושלים שהפגינו שליחי אירן וחיזבאללה ברוב ניסיונות הפיגוע האחרונים אין לזלזל ביכולתם לבצע מערכת טרור יעילה וקטלנית בעתיד. הסנקציות הכלכליות והמדיניות הבינלאומיות המופעלות נגד אירן, האיומים הנרמזים על פעולה צבאית אפשרית באירן מצד ישראל וארצות הברית, וכן תגובתן הרפה של המדינות בהן בוצעו ניסיונות הפיגוע השונים אשר לא גרמו לנזקים ולהרוגים, עלולים להאיץ באירן ובחיזבאללה לחזור ולהשתמש באופן אינטנסיבי בנשק הטרור בזירה הבינלאומית. יתר על כן, ניסיון ההתנקשות של אנשי משמרות המהפכה בשגריר הסעודי בוושינגטון בשלהי השנה שעברה מצביע על האפשרות שאירן מתכוונת להרחיב את התקפותיה גם כנגד המדינות השותפות ללחצים הבינלאומיים על אירן מעבר לישראל.

אשר לישראל, ההתקפה המרוכזת והבוטה האחרונה על שליחיה, נציגויותיה ואזרחיה, מעמידה במבחן את יכולת הממשלה להמשיך במדיניות מרוסנת אל מול האיומים הנשקפים לה. בשלב זה הסתפקה ישראל בהגברת אמצעי האבטחה על נציגיה הרשמיים ושיגור אזהרות לעירנות של אזרחיה. אולם, ברור כי המשך הפעילות מצד אירן וחיזבאללה ובעיקר הצלחתם לגרום לפגיעה ממשית בישראלים תחייב את ממשלת ישראל להגיב באופן חריף נגדן, דבר שעלול להצית אש באזור ואף מעבר לכך.