כוח הלקסיקון

האמונה של הנאיבים הוא הכלי השימושי ביותר לשקרן - סטיבן קינג. על זה ממשלת ישראל הסתמכה כאשר היא חתמה על הסכמי אוסלו או כאשר אילצה את רצונו על העם וגירשה 10,000 אזרחים טובים ופרודוקטיבים מבתיהם ביישובי גוש קטיף ובן-לילה הפכה אותם לחסרי קורת גג ולמובטלים.

שליטה על ההמונים, אם בממשל דיקטטורי או 'דימוקרציה', היא הדרך היחידה לאנשי הצמרת, להישאר בשלטון בכדי לספק את הנרקסיסיסטיות והצורך בכוח שלהם. היות שלאליטה השולטת יש גישה לכל כלי השליטה בהמונים - הצבא, המשטרה ובתי המשפט - הם מאלצים את רצונם על העם, על-ידי הפחדה, ואמצעים חייתיים אחרים.

כלי אחר שבו הם משתמשים כדי לתפעל את ההמונים הוא השימוש בלקסיקון המשרת את מטרתם. עכשיו כולנו צריכים להסכים שלצורך שלילת הלגיטימיות והחלשת עמדת ישראל, הערבים המציאו ויצרו אומה חדשה שאותה הם מכנים "העם הפאלשתיני", וכעת הם דורשים להקים מדינה משלהם אותה הם רוצים לקרוא בשם "פלשתין. מנהיגי ישראל ידעו היטב כי זו היא מטרת הערבים הסופית ושאחריה הערבים רודפים. עם זאת, הם שיתפו פעולה עם האויב שלהם ונתנו את הסכמתם לעם הפלשתיני החדש שנוצר כדי להשמיד את ישראל.

על-ידי שמכנים את הערבים "פלשתינים" וההסכמה לפתרון שתי מדינות, ישראל הודתה, ובכך נתנה גושפנקא, שהערבים האלה הם למעשה "אומה" שיש לה זכות לאדמה יהודית. ואם לערבים יש זכות לאדמות הארץ ביהודה ושומרון, אז הטענה שלהם שיש להם זכות על ארץ ישראל כולה, לירושלים, תל אביב, יפו, חיפה, עכו, וכו ', היא גם נכונה, וישראל, באופן עקיף, מודה בכך. לשפה יש כוח של חיים ומוות, וכאשר משתמשים בה באופן שההמונים יכולים לשמוע אותה, אז היא תהיה יעילה ביותר.

הבעיה עם רבים התומכים בישראל, היא שהלקסיקון שבו הם משתמשים בהסברה שלהם הוא פגום. הכוונות שלהם הן טובות, אבל הן עושות בדיוק את ההפך, הן מחלישות את עמדת ישראל. גם הפרשנים המוכשרים שלעיתים קרובות דבריהם מפורסמים בעיתונים או שהם נושאים נאומים הנשמעים על-ידי אלפי אנשים ברחבי העולם, בשני כלי תקשורת אלה הם ממשיכים להשתמש במילת הכותרת "פלשתיני". אפילו הארגון הציוני של אמריקה מכנה את הערבים בשמם המהולל והסקסי החדש "פלשתינים".

המפירים הגרועים ביותר של הלקסיקון הנכון הם חברים רבים בממשלת ישראל. הם נאחזים נואשות בדגם של הסכמי אוסלו כדי להמציא דברים, לוותר ולהסתדר כדי לשמור על כסאם החמים במסדרונות הטירה הלבנה של הממשלה. פקידי ממשלה ומנהלי הסברה ישראלים אילה מבססים את ביטואיהם הלשוניים על העובדה שכל מערכת השלטון הותנתה להיות "שותפה" עם ה-"פלשתינים" הלא קיימים.

ואנשים נופלים טרף קל למשחקי המילים שלהם. מאות פעמים ביום הם בכוונה, משתמשים ואומרים את השם המפוברק הזה.

לא נפטרנו ממנטליות הסימפטיקו

סימפטיקו הוא אדם חביב שקל להסתדר איתו; אנחנו, היהודים, תמיד היינו צריכים לוותר כדי להסתדר ולשרוד, אבל לא יותר. סימפטיקו היה שם שסוכנות הביון המרכזית האמריקנית נתנה לתוכנית שיוזמה כדי להטעות ואף ללכוד רבים, לאורך השנים, בדרום אמריקה.

למרות היותה מדינה ריבונית שצריכה לקבל אך ורק את אישורו של אלוקים, ישראלים, עדיין לא נפטרו ממנטליות הסימפטיקו, ששורשיו נמצאים בגלות.

למדתי לפני זמן רב, שאנשים דבקים בסדר היום שלהם, גם כאשר הם ועוד רבים אחרים שהם יכולים להביא איתם יקבלו תועלת עם יעבדו בכוחות משותפים. למרות זאת, עדיין יש לי תקווה שכולנו נתאחד תחת כותרת אחת של הלקסיקון הנכון. אני רוצה לראות סוף לניהול יחסי ציבור עבור ישראל בנוסח סימפאטיקו, אשר, בכל הנוגע לשימוש במונח "פלשתינים", עושה אך ורק דבר אחד, מביא תועלת לאויב של ישראל ופוגע בעמדתה של ישראל.

מה ייקח, או מה אפשר לעשות כדי למחוק את עבירת גניבת הזהות הזאת הפוגעת בישראל? פשוט צריך להמשיך לנסות.

לערבים הגרים בישראל צריך לקרוא ערביי-ישראל, לעומת היהודים שצריך לקרוא להם ישראלים. והערבים, שבשנת 1994 ירדן הפשיטה אותם מאזרחותם הירדנית והם עכשיו תקועים, חסרי מדינה, ביהודה ושומרון, הם פשוט ערבים. מוכרחים להכחיד את השם "פלשתינים" מהלקסיקון ולתייק אותו בדפי ארכיון היסטוריה.

הגיע הזמן עבור כולנו לנהל את השיח הציבורי שלנו לאורך המינוח הנכון ולהתקדם.