בִּרשימה מאת גדעון לוי ("סוף ההתחלה" - הארץ - 29.8.2004), נפלו מספר אי-דיוקים זערורים שעם כל היותם בטלים בששים לעומת כל הקורה באיזור המדמם הזה, ראוי לעמוד עליהם ולו רק בשביל להעצים את גודל רעיונותיו ושגיונותיו של הכותב ברוך הכשרונות.
הפתיחה מרשימה: "...זו עוד לא תחילת הסוף, אבל זה נראה כבר כמו סוף ההתחלה של התפוררות הכיבוש". שמתם לב למשחק המילים? אחרי הגימטריות, אמר פעם דן בן-אמוץ, אין דבר מטופש יותר ממשחקי מילים. אין לגדעון לוי שליטה על הנכתב, הנכתב שולט בו. הרי כל דבר המגיע לסוף תחילתו מתקרב בהכרח לתחילת סופו. מעבר לזה יש כאן קביעה חד-משמעית שהיא בגדר נבואה של ממש ברוח התנבאויותיו האחרות. על-פי כל הסימנים, מובטח לו מקום של כבוד אי-שם בין ישעיהו בן-אמוץ ליחזקאל בן-בּוּזִי.
הלאה: "...החדשות הרעות הן שהסדקים הם אך ורק תוצאה של לחץ בינלאומי; החדשות הטובות הן שהלחץ הזה הולך וּמתגבר..." גדעון לוי מרחיק לכת בִּצניעותו. מה זה "אך ורק"? לגדעון לוי עצמו אין שום חלק בסדקים הללו? הלא הלמות פטישיו במשך שנים וּבעקביות מדהימה, היתה צריכה מזמן להחריב את הבית מן המסד ועד לטפחות, אז לא לקחת אחריות אפילו על "סדקים"? מבנה המשפט הנ"ל הבנוי מ"חדשות טובות" (לדעתו, וּלדעת אבות ובני דעתו) ו-"חדשות רעות", מסגיר את דעתו שיצאו לה מוניטין בכל העולם. דעתו זו העומדת בראש דעותיהם של המחרים-מחזיקים לפניו ואחריו והיו לכוח תקשורתי רב-עוצמה, הן הן שתרמו ותורמות לאותם "סדקים" שהלחץ המתגבר עליהם יביא להתפוררות ה"כיבוש", כלומר, לקץ המדינה.
"...צריך עכשיו לקוות שהעולם לא ירפה עד שנשוב להיות מדינה צודקת" כלומר היינו פעם "מדינה צודקת", אחרת לאן "נשוב"? אימתי היינו "מדינה צודקת"? הווי אומר לפני ה"כיבוש" במלחמת ששת הימים. אלא שכשהיינו "מדינה צודקת" אליבא דרבי גדעון לוי, תקפו אותנו להשמידנו בחמת זעם משלוש רוחות מלחמה. לשם רוצה הנביא לקחתנו? הלא היינו בסרט המבעית הזה, משם ניוושע?
ועוד ציטוט קטן וצבוע: "ישראל הפרה וּמפירה את סעיף 27 של האמנה [...] בכך שהיא שולטת בפלשתינים באמצעות צווים צבאיים, מטילה עליהם עונשים קולקטיביים, פוגעת ברכושם וּמציבה מִגבלות קשות על חופש התנועה שלהם, על כל הפגיעה בחייהם הכרוכה בכך".
אין כמובן להתנהלות הפלשתינית כל חלק ברעות הללו. בני ישראל נוגשים וּמתעמרים באוכלוסייה שלמה וּתמימה ללא כל צדק! סתם! כי מתחשק להם. משל למה הדבר דומה, להתעמרות המשטרה, הפרקליטות, בית המשפט ושירות בתי הסוהר באדם זך וטהור שכל פשעו היה מעשה של רצח המוני. מי שרוצה להבין עד היכן טַפָשְׁנוּ וַנְטוּמְטָם, שיקרא את רשימותיו של גדעון לוי. יש אפילו ספר שלם מן המוכן.
