שרקרק מצוי מקנן במודיעין

"כִּי יָמוּךְ אָחִיךָ" (ויקרא כ"ה 25) המחוקק בפרשת "בהר" מתגלה במלוא שיעור קומתו הערכית - מחוקק בעל תודעה שוויונית חברתית - הרגיש לנפילה וקריסה של כל אחד מבאי החברה. יש לראותו כאל אח לכל באיה, אח שחובה על החברה לחלצו ממצוקתו. זו חברה המאופיינת בגילויים של סולידאריות חברתית.

ברישא ייאמר, מדובר על סגנון. והסגנון הוא האדם, זה האומר אותם. מדובר כמובן גם על אוצר המילים. ההתבטאויות "מכר את נפשו לשטן" וגם הביטוי "זבל", שהשתמש בו פואד בן-אליעזר, מעל בימת הכנסת, יותר מכול, מייצגים את אומרם, את פואד. זהו סגנון התבטאות המעורר גועל נפש, או בלשון העם "טפו", להקיא מזה. לא ראוי ואיננו מהווה דוגמה לאף בן תרבות צעיר או מבוגר.

העיר היפהפייה, המגרה והנהנתנית שעל נהר הדנובה, יודעת לעשות מה שהיא תמיד עשתה. גם בתקופה שבה הייתה חלק מן הממלכה האוסטרו הונגרית, גם בין שתי המלחמות, וגם בעידן הקומוניסטי. לעטות חיוך, לנפח את החזה בגאווה לאומית וליהנות ממה שיש, ויש. אבל הפעם הונגריה נמצאת על הפנים, גם מדינית, כתוצאה מקו לאומני שנוקטת הממשלה, וגם כלכלית במסגרת השוק האירופי המשותף. בתוך פקעת הקורים הללו, מצויה קהילה יהודית, רשמית הגדולה ביותר במזרח אירופה. בפועל, מסגרת יהודית פעילה מצומצמת בחברה לאומנית קתולית, שאליה מנסות לדבר ישראל והציונות בהצלחה מעטה.

להזיז את הטריז, זו משימתו של מופז בממשלתו החדשה של נתניהו, אותו טריז אשר רבים ניסו לתקוע בין ביבי לברק מבחוץ, החל ממסמך הרפז ועד ימינו אלה, כשלו ועתה הם מנסים מבפנים.