|
|
ראש המשלה, בנימין נתניהו. בעל עדת מעריצים נאמנה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ישנה קבוצה בעם, באותו עם החותר בכל כוחו לצאת מהשמיכה הסמיכה והמגעילה שעטפה אותו הפוליטיקה של ישראל – והם בשלהם: "היידה ביבי... היידה שרה...".
את הקבוצה הזו לא מעניין שום דבר רע שקורה כאן. בכל הזדמנות, ודווקא ברגעים שהפגיעה באינטליגנציה האנושית הופכת אנושה – הם מרימים את האש ללהבות חזקות יותר, מגלגלים עליה את הבשר, מוזגים כוסות יין – ונושאים ברכות מכאן ועד הודעה חדשה למנהיג הבלתי מעורער שלהם, ולמפלגה הנהדרת שהיא נשמתם.
אינני מתכוון להתחיל ולהעליב אותם. ראשית, כי הם לא שווים את זה, ושנית, כי הם לא יבינו מה שאומר להם. "נזכרתי בהם"... אחרי כתבה בטלוויזיה של קבוצה כזו החוגגת את "נצחונו של נתניהו שלהם" כאילו וסוף סוף עלינו לגמר ליגות האלופות... כאילו וזכינו באוסקר... כאילו וקיבלנו שבע מדליות זהב באולימפיאדה... כאילו... הגיע המשיח.
האמת? ריחמתי עליהם. אולי? אפילו קינאתי בהם. "אין שכל אין דאגות"... ומה רע?
