האשכנזים עקרו לשפה העברית את העין. להגנתם יטענו, שהאות הזאת מזכירה להם את השכנים, עם כל המשתמע מכך. עדות המזרח קיבלו בהכנעה את עקירת העין, והיום, כל הילדים הישראלים, כולל ילדים תימנים - מדברים עברית בלי עין. באשכנזית, זה נשמע כך: אדיף לו לסופר אמוס אוז שיתמקד בכתיבת סיפורים, ולא ישיא אצות למנהיגים.
במקביל לעקירת העין, הם התעמרו באות ח'. עד שהגיעו, ה-ח' עמדה גאה וזקופה על שתי רגליה. הם השכיבו אותה, והפכו אותה ל-כ' (לא כשוב... אזוב... אני מוותרת). אם קודם הייתה אנכית, עכשיו מאוזנת, אנוסה לספק את היצרים של האות הסמוכה.
עוזי לנדאו. תהרגו אותי, אבל אני לא יודע איזה שד נכנס בו. הזין בפיו נשמעת כאילו עירבב אותה בבלנדר עם שין. ז'ין. הז'בוב הז'ה מרגיז'. וכאילו כדי להתריס,
אהוד ברק ו
עוזי ברעם מעדיפים להגות את הזין עם הלשון. בפיהם זה נשמע כמו th באנגלית.
חלפו שנים, ומבין משבשי האותיות, איש לא הועמד לדין. זהו. יש לנו עברית בלי עין. עם חית שוכבת (כ'), וזין משובש, שניצל את הסמיכות הגיאוגרפית ל-ח' השוכבת, כדי להפוך אותה לשפחת מין. העקירה הבאה הייתה שאלה של זמן. זה לא לקח הרבה, ופוחז אלמוני העלים את האות ר', מהמילה "צריך". רופא לחולה: "אתה צך לנוח"... צעירה לבן-זוגה: "זה לא מצליח לך בגלל שאתה מתוח. אתה צך להירגע"...
קוראים יקרים! "אתם "צכים" להבין - כמי שעיקר עיסוקו מתמקד במתן עצות, היעלמותה של האות ר' מהמילה "צריך", מטרידה ומרגיזה. היה רגע שהייתי בטוח שהאבידה נמצאה. בעיתון קראתי סיפור על סרן ר'. ניגשתי, ושאלתי בהיסוס: סרן ר'? - האם זאת את מהמילה "צריך"? קיבלתי תשובה בערבית-דרוזית, ששובצה במילים "
אילנה דיין".
ברגע נדיר של אנרגיה עודפת, החלטתי לעשות מעשה, ולהפנות בקשה ל"שרוטים", המכורים לריגושים חריגים: אנא, אם לא למעני, אז למען השפה - חפשו את ה-ר', שיד זדונית תלשה מהמילה "צריך". מאז נעלמה, אני שומע תלונות ממקבלי עצותיי על איכותן הירודה. כנראה תוצאה של עצה פגומה. יהי רצון, והאות ר' תשוב למילה "צריך", ובא לציון גואל. רצון...
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
