אני במדים, כולכם ממתינים

כארבעים דקות עוכב נהג בקו 59 של אגד, שהיה בדרכו לחיפה, במרכז ניצן שבקריית ים. חייל גולני שהוקפץ לתחנה ברכב והגיע באיחור (לאחר שהאוטובוס סגר כבר את הדלת ואותת לצאת) הושאר בתחנה. במחאה התיישב מול האוטובוס ובחוצפתו הרבה מנע מהאוטובוס על כל נוסעיו להמשיך בנסיעה. רק בהתערבות המשטרה התאפשר המשך הנסיעה.

נהג האוטובוס פעל על-פי הכללים כמצופה ממנו, ולא נכנע בפני עוברי אורח שהתגייסו לטובת החייל שנהג בבריונות. האירוע התרחש בשעה עשר בלילה, אך זה לא היה הקו האחרון לאותו יום. הוא יכול היה להמתין לאוטובוס הבא, להתקדם לתחנה הבאה עם הרכב שהקפיץ אותו ולהמתין להגעת הקו הנוכחי, אבל הוא כאמור בחר באופציה האמורה - אם אני לא נוסע, אז איש לא ייסע – אמר בלבו. העובדה שהם שילמו על הנסיעה והוא פטור מתשלום לא שינתה הרבה בעבורו.

תגובת אגד למקרה הייתה שתישקל הגשת תלונה לצה"ל. טובת הציבור מחייבת הגשת תלונה – הן לצה"ל והן למשטרת ישראל, למען יראו וייראו. עונש לחייל רק יחזק את העמדה של אגד ושל כל מפעילי התחבורה הציבורית בחיוניות הכללים למען האינטרס הציבורי.

נכון שלא נעים להשאיר חייל בתחנה, ואני סבור שלנהג זה היה לא פחות קשה. אבל אלמלא החלת הכללים ללא אפליה בין הנוסעים, לא ניתן לקיים תחבורה ציבורית תקנית. כל נוסע בתחבורה הציבורית, בין אם הוא חייל, בין אם הוא זקן ובין אם הוא נכה יודע היטב, שמרגע שנסגרו הדלתות אין יותר עלייה לאוטובוס. גם אם הגעת לתחנה באיחור של שתי שניות עליך להמתין לאוטובוס הבא. נוסעים גם יודעים שאין עצירה בתחנות שאינן מאושרות, ושאם החמיצו את התחנה בה היו אמורים לרדת – ייאלצו לרדת בתחנה הבאה במסלול גם אם היא רחוקה.

הקלון במקרה הזה מגיע למשטרה ששלחה למקום שלוש ניידות ולרשויות הצבא. הן אינן צריכות להמתין לתלונה מצד אגד ועליהן לפתוח בחקירה. חובת המשטרה לתבוע דין וחשבון על הפרת הסדר הציבורי וחובת המשטרה הצבאית לשמור על כבודו של צה"ל וייצוגיותו באמצעות נקיטת אמצעים משמעתיים נגד החייל.

הערה לסיום: על המאסדר שניסח את הכללים בעניין לשקול החרגה בכל הקשור לקו אחרון לאותו יום. מאחר שלאיש אין עניין להשאיר נוסעים בתחנות באמצע הלילה - באופן הגורם סבל לנוסע ונקיפות מצפון לנהג - ראוי לגלות חמלה אנושית ולהגמיש את הכללים באופן שיותיר לנהג שיקול דעת.