|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שינוי סדרי עדיפויות למיגור האלימות
|
התייעלות בדרך של תעדוף ● חשיבותה של מערכת החינוך ● חינוך לערכים או חינוך להישגים
|
|
החינוך מתחיל בבית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית", כך קרא יצחק רבין בנאומו האחרון ב-4 בנובמבר 1995. האלימות היא פגיעה לא רק בדמוקרטיה כי אם גם בחברה. צפיתי, או למען הדיוק הקשבתי לדוברים בתוכנית שעסקה בנושא האלימות בערוץ 2. גם בין הדוברים הייתה התנהלות אלימה במידת מה. הדוברים ניסו להסביר כי המחסור התקציבי הוא המכשול בטיפול בבעיה הגואה. היה זה אלון גל שניסה להסב את תשומת הלב, ובצדק לדעתי, לנושא החינוך. מבין כל המרואיינים לא עלה ולו פעם אחת הביטוי סדר עדיפויות. כשבאים להתייעל נוהגים לקצץ, להטיל גזירות כלכליות ולתרץ זאת בסיבות גלובליות שאינן נוגעות לאדם הבודד. אותו אזרח שחי מהיד לפה ואף אלה המכונים מעמד הביניים לא רואים עין בעין את הסיסמאות של מנהיגינו. כשראש ה ממשלה, בנימין נתניהו, הכריז "אין ארוחות חינם" ברור היה שהגיעה העת שנשלם. ואתה, ביבי, לא תשלם על כשלונותיך? ובכך שהחרגת משרדי ממשלה מסוימים מקיצוץ רוחבי בתקציב, זה תעדוף. כשאלון גל דיבר בתוכנית על חינוך ציפיתי למישהו שירים את הכפפה וירחיב את השיח. אבל כמו כל דבר שעולה פה לדיון, כך הוא גווע. בין אם בשל התחמקות ובין אם בשל חדשה טרייה שדוחקת את קודמתה. השר לביטחון פנים כמו נבחרי ציבור אחרים לא השתתפו בדיון ויש בכך משום אמירה ברורה שהאלימות אינה נושא שהם רואים בו חשיבות. הציבור - כן ונבחריו - לא. חינוך מתחיל בבית וממשיך במערכת החינוך. המערכת שכה חשובה לעיצובו של אזרח במדינתו, בחברה. ומה מלמדים במערכת החינוך? גם על כך דנו ודנים אין סוף, אבל לא קם הגאון שיכריע מהם מקצועות הליבה. לא חשבון, עברית ועוד אלא אזרחות, חברה. דיון פתוח בין מחנך לבין תלמידיו על נושאים חברתיים. דיון שמתקיים בישיבה במעגל, בעזרת סימולציות משחק של התלמידים. כמה מפתיע שבבית כלא חרמון זוכים מס' אסירים בודדים להשתתף בתוכנית חזרה למוטב. בכלא זה עובד ואילו במערכת החינוך לא. למה ?! אולי כי חשוב יותר ללמוד תושב"ע? אולי כי מערכת החינוך לא מחנכת כי אם מטמיעה בדור הצעיר ערכים של הישגים (ציונים) שמתורגמים לכסף? זו החברה שממשלת ישראל רוצה ואילו אזרחי ישראל לא. זו החברה שאומרת "לא עוד", החברה שרוצה שינוי, שיוצאת למחות על יוקר המחיה ועל שיוויון בנטל. זו החברה שרוצה לראות את השינוי במו עיניה למען ילדיה ולמען הדורות הבאים במדינת ישראל. חברה אלימה אינה משתמשת רק בכלים פיזיים אלא גם במילים. זו אותה מנהלת בית ספר בפתח תקוה שסירבה לקבל תלמידה אתיופית, אלה הנאצות והגידופים בבית המחוקקים והטלת כוס מים באחת מועדות הכנסת. אלימות מתחילה במילים. |
| תאריך:
|
27/07/2012
|
|
|
עודכן:
|
27/07/2012
|
|
גיל נתן
|
|
שינוי סדרי עדיפויות למיגור האלימות
|
|
כנראה שארגון בצלם נקרא כך, בגלל המצלמה שהולכת אתו לכל מקום, ומתעדת את ילדינו, ואחינו הממלאים משימה קשה - שמירת הסדר בשטחים, ושמירה על חיינו מפני אוטובוסים מתפוצצים.
|
|
|
|
|
- משהו טוב יצא, מכל מקום, מכל הגזרות הכלכליות המוטחות בנו. עכשיו תוכלי להשיג בקלי קלות עגלה פנויה בסופר.
|
|
|
|
|
זהו, הגיעה שעת חצות. השעון צלצל תריסר פעמים, הנסיך המאוכזב נשאר לבד והגלגלים עומדים לחזור למשפחת המכרסמים. כמו בכל סיפור סינדרלה, גם אתם הגעתם לשלב שבו ההצלחה המטאורית נמחקת ברגע. הזכייה של עירוני קריית-שמונה באליפות הייתה הישג מדהים, אבל מה לעשות, אליפות היא דבר שאפשר ליהנות ממנו בערך שבועיים, ואחר כך הראש נמצא כבר בעונה הבאה. והעונה הבאה, שיצאה לדרך כבר השבוע במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, נפתחה ברגל שמאל.
|
|
|
|
|
האמת היא ששקלתי לשאול "להיכן נעלמה התבונה" אבל מסתבר שהיא דוקא מצויה וזמינה; מי שאינם מצויים די, הם הנבונים, כפי שננסה להסביר בהמשך בעז"ה. כידוע, פרשת דברים נקראת תמיד בשבת הסמוכה לצום תשעה באב מלפניו, וכבר ניסינו בעבר לעמוד על ההקשר הרעיוני לסמיכות זו. כעת ננסה למצוא בע"ה הקשר אקטואלי מיידי. שהרי אם עד לפני כשבע שנים ידענו שצום תשעה באב מבטא את מלוא עוצמת הכאב ואת עומק השפל של הגלות בה אנו מצויים עדיין, וממנו ואילך מתחילים בתנועה כלפי מעלה, הרי שלפני כשבע שנים נוסף ממד חדש של צער וכאב לימים אלו ודוקא בהמשך לתשעה באב; דוקא בימים שבהם היינו אמורים לטפס כלפי מעלה מעומק השפל של תשעה באב, הביאו עלינו חורבן חדש ר"ל, בעקירת היהודים מגוש-קטיף.
|
|
|
|
|
אחד מכללי היסוד בעבודתן של ערכאות הערעור (המחוזי על השלום והעליון על המחוזי) הוא מיעוט ההתערבות בממצאי עובדות ובממצאי מהימנות. ההיגיון מאחורי כלל זה הוא ברור: הערכאה הדיונית היא המתרשמת מן העדים, בעוד ערכאת הערעור יכולה לכל היותר לקרוא פרוטוקולים; הערכאה הדיונית היא הקוראת את המסמכים ובוחנת את הראיות, ואם ערכאת הערעור תידרש לעשות זאת גם היא - יתנהל כל תיק פעמיים.
|
|
|
|
|
