כמו כולם, גם אני חוויתי את יום הבחירות כיום שמש נדיר ביופיו ובאווירו הצלול. הצבעתי מוקדם, חשתי את השלווה ואת ההתרגשות, פתאום הגורל היה בידי ובידי כל מצביע ששם פתק. שתיתי קפה, פגשתי חברים, הלכתי הביתה לחכות לערב...בבית. מאז תחילת היום היו הרבה טלפונים, שיחות קצרות וארוכות, אנשים השתעממו או נפעמו, או סתם רצו לפטפט. משעות אמצע היום, היו צלצולי הטלפון כל כך תכופים, ששמתי את שני המכשירים, הנייד והנייח, לצידי ולפעמים שכחתי אותם פה ושם בבית באיזו פינה ורצתי ממקום למקום. הצלצולים הלכו ותכפו. מספרי הטלפון לא היו מוכרים. הקולות זרים, מספרים חדשים, ים של טלפונים.