|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לאחר שתוסרנה המסיכות ותושל התחפושת, יגיח אדם אחר מהעבר השני, אחר מזה שנכנס אל התחפושת. תחפושת יכולה להיות עניין רציני, לעתים גורלי
|
|
יצחק, יעקב ועשו. ציורו של ג'יוטו די-בונדונה
|
|
|
|
|
|
|
|
| יעקב מבין ברגעים הגורליים האלה, שהתחפושת חרגה מגדר תחפושת או תעלול ואפילו מעשה רמייה. הוא כבר לא יוריד את הבגדים האלה מעליו. התחפושת דבקה בבשרו ובנשמתו. כשייצא מחדר אביו, יעטה על עצמו משהו מֵעֵשָׂיו | |
|
|
|
|
תחפושות עליך ישראל. בתרבויות קדומות וגם מאוחרות יותר, התחפושת נתפסת כמטמורפוזה (שינוי צורה), שוות ערך לשלב הגולם. המתחפש נבלע בזהות שאולה, כמו יונה ופינוקיו בבטנו של הדג. בתוך התחפושת מתה לזמן מה זהותו הקודמת, ומשהו מהזהות השאולה שהוא עוטה נספג באישיותו. לאחר שתוסרנה המסיכות ותושל התחפושת, יגיח אדם אחר מהעבר השני, אחר מזה שנכנס אל התחפושת. מעין רחם של זהות בדויה שמתוכו ייוולד המתחפש כאדם חדש, כמו התולעת המתה בפקעת הגולם וקמה לתחייה כפרפר.
תחפושת יכולה להיות עניין רציני, לעתים גורלי. ראשון המתחפשים בעמנו היה יעקב, שנכנס כ"לא הוא" לקבל את ברכת אביו יצחק. הוא לא היה בנוי למשחקים מסוכנים שכאלה; רואים זאת בהיסוסיו כלפי הצעת אמו. משום כך, הוא עובר טרנספורמציה. לחדרו של יצחק נכנס יעקב אחד ויצא יעקב אחר. ברגעים ההם, רגעי החרדה העמוקה ביותר שאדם יכול לחרוד: "אולי ימוּשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע, והבאתי עלי קללה ולא ברכה" - כשיעקב מסכן את עתידו ואת סיכוייו להיות הממשיך של בית אברהם; ברגעי האימה שעבר בחדר אביו, מה שאירע היה מעמד של עקידה. עם היכנסו לחדר, יעקב נעקד. אפשר לומר שזה האירוע המכונן של חייו. לאחר מכן לא ישוב להיות כקודם "איש תם יושב אהלים". מתוך אימת התהום העמוקה, יעקב נולד מחדש.
יעקב מבין ברגעים הגורליים האלה, שהתחפושת חרגה מגדר תחפושת או תעלול ואפילו מעשה רמייה. הוא כבר לא יוריד את הבגדים האלה מעליו. התחפושת דבקה בבשרו ובנשמתו. כשייצא מחדר אביו, יעטה על עצמו משהו מֵעֵשָׂיו. שם, בחדרו של יצחק, הוא החל בתהליך שימשיך בבית לבן, ושיאו במאבק עם המלאך ובהתמודדות החוזרת פנים אל פנים עם עשיו - התהליך הפנימי והחיצוני של יעקב, המבין שאם הוא רוצה להמשיך את הבשורה האברהמית, הוא לא יכול להישאר רק "איש תם, יושב אהלים", אלא חייב לסגל גם את תכונות "איש יודע צַיִד, איש שדה".
שם - בחדר ההוא, מול אביו העיוור - יעקב פוגש סוף-סוף באמת את אביו יצחק. "וַיֶּאֱהַב יצחק את עֵשָׂו כי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת את יעקב". במשך השנים התרחק מאביו והלך אחר אמו. כי אבא, אתם יודעים, אהב את האח האחר, האדום, המקובל בחברה, הגיבור הנערץ, אבא אהב את עשיו.
"הלא תמיד ידעתי, הוא יקר ממני; והוא, רק הוא, לךָ הטוב והיחיד" (אלתרמן). ולמה אבא לא אוהב אותי, או למה הוא אוהב אותו יותר? עכשיו, בחדר האפל, בתוך הקמרה אובסקורה של יצחק שאינו רואה עוד אלא שומע וממשש ומריח - שם הוא מבין אותו, מבין מדוע אבא העדיף את עשיו, את ההפך ממנו - מאבא יצחק עצמו שהיה כל חייו עולה תמימה, פאסיבית, וראה בעשיו את מה שהוא לא הצליח להיות. התחפושת עוזרת ליעקב להבין את אביו ולפעול בכיוון הזה. אומנם הוא לא יפסיק להיות יעקב, אבל במקביל יאמץ את תכונותיו של עשיו. זה לא עניין פשוט, אלא עמל בן עשרות שנים.
דיכוטומיה חיצונית
כעת אפשר להבין שהדיכוטומיה שהתרוצצה ברבקה - "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו" - הייתה חיצונית. משום ששני הקטבים שכנו ברחם אחד, שני צדדים של אותו מטבע. ואסור היה לוותר על שום צד. לכן בחירתו של יצחק בעשיו, כי את יעקב הוא הכיר היטב, הוא דמה לו, שם הוא היה איש תם יושב אהלים. עשיו היה משהו אחר לגמרי שמשפחת אברהם הייתה זקוקה לו להמשך בנייתה. לכן, מהרגע שעשיו הפך להיסטוריה עבור בית אברהם - יעקב היה צריך לשאת בתוכו גם את הנעדר, את העֵשָׂוויות, כלומר - את התחפושת ההיא...
שנים לאחר מכן יתחפש בנו של יעקב, יוסף, למלך מצרי, ויתנכר לאחיו. בן אחר שלו, יהודה, ייפול ברשתה של יפהפייה מחופשת בשם תמר, שעטתה עליה זהות של קְדֵשָׁה, והקדימה באלפי שנים את התחפושות הנפוצות ביותר בתקופתנו...
פורים שמח!
|
| תאריך:
|
24/02/2013
|
|
|
עודכן:
|
24/02/2013
|
|
דרור אידר
|
|
י"ד באדר נחוג בכול שנה חג פורים, אחד החגים העליזים והשמחים בחגי ישראל. את חג פורים ביססו אבותינו על סיפורי מגילת אסתר. כאשר בסיסו של החג הוא הצלת העם היהודי ברחבי האימפריה הפרסית מהרג המוני וקיומו עד למהפך שבו מחשש להרג המוני ביהודי פרס היהודים משמידים והורגים את אויביהם. מהפך זה בעצם מניח את הבסיס לחג הפורים שנחוג מאז אבל מקבל גוונים שונים במשך השנים בניהם התחפושות שאנו נוהגים להתחפש בהם בחג הזה. לא רק תחפושות מאפיינות את החג הזה, אלה שתית יין עד לא יידע. אכילת ממתקים, אוכל מתוק, הרעשת כל הסביבה ברעשנים וקריאת מגילת אסתר תוך כדי רעש אדיר, הרעשת כל האזור ברעשנים שונים ומשונים כאשר מזכירים את של המן הרשע הרעשת הרעשנים מגיע לשיאים של רעש מחריש אוזניים. את מגילת אסתר מחויבות גם נשים לקרא בגלל מעורבותה של אסתר המלכה בהסרת רוע הגזירה של שמד לעם היהודי ברחבי האימפריה הפרסית.
|
|
|
|
|
השנה חל פורים ביום א'; אצלנו זה הפך לחג פולקלוריסטי, כיפי כזה, מסכות, רעשנים, שירים וריקודים. אבל האמת היא שזהו חג רציני ביותר, הוא אמור להזכיר לנו שבכל דור ודור הקב"ה עושה עימנו נסים ונפלאות ומציל אותנו מיד חורשי רעתנו הזוממים לכלותנו. וגם כאשר הנסים האלה מסתתרים בתוך לבושי הטבע, שמה שרואים בגלוי זה רק מהלכים פוליטיים שנעשו מאחורי הקלעים, הרי התזמון של המהלכים וגם התוצאות מכוונים מלמעלה והם מהותו של הנס. וכאשר משווים את נס פורים, כולל מה שקדם לו כמובן, קל לראות שלמרות כל השינויים החיצוניים, שיש לנו מדינה עצמאית לכאורה וכולי, הרי שמבחינה מהותית לא השתנה הרבה; עדיין יש מי שזוממים לכלותנו ובהנמקות דומות מאוד לאלה של עמלק ושל המן, צאצאו המפורסם. כמובן, לא תמיד האויב הוא גלוי, אבל כמעט תמיד הוא קיים וחורש רע.
|
|
|
|
|
אלפי שנים אנחנו קוראים במגילת אסתר. ליבנו גס בצירוף "אלפי שנים", ובכל זאת כדאי לקלף את מעטה הציניות ולחשוב על הזמן הארוך שבו אומה מתייצבת שנה אחר שנה כדי לקרוא סיפור. אותו סיפור. אותם מהלכים ידועים. כל חברה או קולקטיב שבחרו לספר אותו סיפור שנה אחר שנה במשך זמן כה רב, מעידים כי מדובר בסיפור מכונן שיש צורך לשוב ולספרו. ועוד איזה סיפור: אינטריגות בחצר המלכות של האימפריה הגדולה בעולם, שבהן היהודים משמשים כלי משחק איום עד לפתרון הגואל. מה חדש? שלא כשאר הקאנון היהודי, האלוהים אינו נוכח בסיפור הזה. על כל פנים, לא ברובד הגלוי של העלילה.
|
|
|
|
|
משלוח מנות ביום פורים כידוע הוא לא מנהג אלא דין. ערב חג הפורים, קוראת הרבנות הראשית לישראל להקפיד על הפרדה בין מאכלים חלביים לפרווה במשלוחי המנות.
|
|
|
|
|
הנשיא שמעון פרס, שיצא כהרגלו במסוק מירושלים לגליל-העליון, להשתתף בטקס האזכרה הממלכתי לזכר יוסף טרומפלדור, הופתע במהלך הטיסה כאשר טייס המסוק פנה אליו בקשר, מעל שמי עמק חרוד ואמר: "אני רוצה שתסתכל בשדה הירוק מצד ימין כבוד הנשיא, זה משהו באמת מיוחד. אתה מצליח לראות כבוד הנשיא? מצד ימין כתוב 90, ומצד שמאל הם פשוט ציירו תמונה שלך בשדה, זה שתי טיפות מים".
|
|
|
|
|
