בדרך הכלל, אנו מורגלים, כי סכסוכים ומחלוקות, כתובתם אחת, בית המשפט, שם אמון השופט על עשיית הצדק שיקבל ביטוי בפסק הדין. לשופט אין מרחב תמרון, אלא במסגרת הדין, היינו, סעיפי החוק ותקדימים, ולפיכך פסק הדין יקבל או ידחה את התביעה, ולכאורה אין "אמצע". גם הצדדים במסגרת כתבי טענותיהם (כתב התביעה וכתב ההגנה), יכוונו טיעוניהם בהתאם להיבט המשפטי הצר, הנסמך אך על דברי חקיקה ואסמכתאות משפטיות (פסקי דין ותקדימים של בתי המשפט השונים).
בבוררות המצב דומה, גם כאן המסגרת הכובלת והמגבילה היא משפטית גרידא, אם כי קיימת אפשרות לפטור את הבורר מהדין המהותי, או מסדרי הדין והראיות, ואולם בסופו של יום והליך, על הבורר לפסוק בין שני המדיינים בפניו, ובד"כ ינומק פסק הבוררות על כרעי הדין.
כדאי גם לדעת, שעל פסק בורר אין ערעור (למעט במסגרת שנקבעה בחוק הבוררות, המאפשרת בורר נוסף), והעילות לתקיפת פסק בוררות הינן מוגדרות ומצומצמות, ומשאירות פעמים רבות את הצדדים לבוררות מתוסכלים ובפני מבוי סתום.
יוצא שבפסק הדין/הבוררות, הסותם את הגולל על הסכסוך, נמצא בד"כ צד אחד "מנצח", וצד אחד "מפסיד", אשר ספק אם אי פעם ישובו לדור בכפיפה האחד עם השני, על-אף שיתכן ועסקינן בצדדים קרובים (בני זוג, אנשי עסקים להם עסקים רבים ומשותפים, לקוח וספק/נותן שירותים ועוד).
ולא רק זאת, מקובל לומר (וזה נכון...), כי בבית משפט אתה יודע איך אתה נכנס ואולם אין לך שמץ של מושג כיצד תצא משם, האם כמנצח, עטור זרי דפנה או כמפסיד חבול ופצוע ... , [וזאת בטרם דנו בשאלה "האם אין בצדו של כל נצחון הפסד, ולפרקים, מי שנחשב למנצח יצא מפסיד גדול במבחן הזמן". קחו למשל בני זוג שנפרדו - האם ניתן לדבר במונחים של נצחון, כאשר מי מהם "זוכה" בפסק דין, כאשר ברור הוא שכולם (כככוווללללם) מפסידים.] האומנם באמת נרצה לקחת סיכונים (לא מחושבים) ולהמר על גורלנו?!
אנו, כבני אדם בוגרים נוטים (או מקווים) לחשוב, שאנו מנהלים את ענייננו ונמנע, עד כמה שאפשר, מלתת לזר, צד שלישי לנהלם. כיצד אם כך, תפיסה זו מתיישבת עם הגשת תביעה, הפקעת העניין מידינו, ומתן האפשרות לצד שלישי - שופט - יהא מוכשר, הגון, נטול פניות, ככל שיהא, ל"החליט עלינו", כמאמר הילדים?!
מכאן אנו מציעים לצדדים חלוקים ומסוכסכים אופציה אחרת, אופציה בה ינהלו בעצמם את ההליך, בהכוונתו של מגשר מוסמך ומיומן. אופציה בה ההוגנות היא ערך עליון, ובסיס לכל הסדר.
הליך וולנטרי ללא כפייה
הליך הגישור, בשונה מההליכים המתנהלים בבית המשפט או בבוררות, הוא הליך וולנטרי, והמשמעות היא שאיש אינו כופה על הצדדים המגושרים, לפנות להליכי גישור, או להתמיד בהם וגם המגשר אינו יכול לחייב את הצדדים להתמיד בהליכי הגישור, או לכפות עליכם תוצאה כלשהיא. ההליך ניתן להפסקה בכל עת על-ידי מי מהצדדים, או ע"י המגשר, אם מצא מכל סיבה שהיא, כי ההליך אינו מתאים לגישור, כמו למשל, כאשר מי מהצדדים מתנהג שלא
בתום לב.
במסגרת ההליך רשאי המגשר להיפגש, בנוסף לפגישות המשותפות, עם כל אחד מהצדדים בנפרד, מה שאסור ובלתי אפשרי בבית המשפט/בבוררות, ועשוי לשמש עילה לפסילת השופט/הבורר.
ההליך מתנהל בסודיות גמורה, וכל מה שנאמר במסגרתו אינו יכול לשמש איש מהצדדים, בכל מסגרת אחרת שהיא. גם הפגישות הנפרדות חסויות לחלוטין.
בסופו של הליך גישור מוצלח, מובא ההסדר אליו הגיעו הצדדים, לאישור בית משפט והוא מקבל תוקף של פסק דין.
מביאים בחשבון היבטים נוספים
גדולתו של הליך הגישור, וזה העיקר, הקסם והיתרון שבו, שבמסגרתו מקבלים הצדדים המגושרים את האפשרות, להעלות אינטרסים נוספים מצדם, שאינם רלוונטיים או לגיטימיים בהליך המשפטי, וניתן במסגרתו גם להביא בחשבון היבטים נוספים לסכסוך/למחלוקת, היבטים שאינם בגדר עילות משפטיות צרות, ולפיכך אין להם מקום בבית המשפט. בגישור כל אלו ניתנים להישמע, והם מגדילים את מגוון הפתרונות האפשריים להסדר, שייתן ביטוי גם לאינטרסים ולהיבטים אלו, דבר שהיה נמנע מהם במסגרת הדיון המשפטי הצר בבית המשפט או בבוררות.
במסגרת תהליך הגישור, ידע מגשר מיומן, לתת לצדדים את ההזדמנות גם להציף רגשות, כעסים, עלבונות ועוד כהנה מכשולים בדרך להדברות, מבלי שהדבר יעכיר ויכשיל את ההליך. ונהפוך הוא; מגשר מקצועי ומנוסה ידע ליצור "גשר" של תקשורת ואמון בין הצדדים, שבזכותו (ולאחר שהצדדים יפרקו את כל אלו), תונח תשתית להסדר הוגן וממצה.
יוצא, שבמסגרת הגישור מקבלים הצדדים המגושרים הזדמנות, לפתוח פתח למחוזות רבים, וניתנת להם למעשה האפשרות הנדירה, ל"עצב" בעצמם (בהסכמה ביניהם כמובן), את פסק הדין (הוא ההסדר שיובא בסופו של ההליך לאישור בית משפט), הסדר שיהיה מקיף, הוגן וממצה, ואשר יביא, בין היתר, לכך, שהצדדים יניחו את המועקות המתלוות לסכסוכים ומחלוקות (גם את אלו הנזכרות לעיל), יפטרו עצמם מהצורך לטעון ולהעיד בבית משפט, ויחסכו זמן, כסף ומשאבים נוספים ואחרים, (ועל פגיעה בבריאות כבר דיברנו?!...)
גישור עסקי/מסחרי/אישי עשוי להביא לפתרונות יצירתיים, להסכמים רצויים, הוגנים וראויים, במצבי פירוק מרצון או מכפיה, בסכסוכים עסקיים או אישיים. גישור יביא בפני הצדדים פתרונות, שיאפשרו להם להוסיף ולדור בכפיפה אחת ולקיים את העסקה, או להיפרד ברוח טובה תוך מזעור נזקים ומבלי להותיר תחושות קשות.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
