אריזציה
העברת עסקים כפויה מבעלות יהודית לבעלות של "ארים" בגרמניה ובאוסטריה. בשנים 1938-1933 נמכרו עסקים יהודיים מרצון, אם כי לרוב בשל הלחץ הגובר על יהודי גרמניה, שבמרכזו עמד חרם מאורגן על בעלי עסקים יהודיים, ולפיכך העסקות נעשו במחיר שהיה נמוך בהרבה מערכם האמיתי של העסקים. בחלק מהמקרים הופקעו עסקים יהודיים ללא כל פיצוי. עד אביב 1938 חוסלו 60%-70% מ-100,000 העסקים היהודיים בגרמניה (כולל בעלי מקצועות חופשיים).
האריזציה הכפויה החלה לאחר ליל הבדולח (נובמבר 1938), לאור התקנות שאסרו על היהודים כל פעילות כלכלית למעט כמה יוצאים מן הכלל לצורכי היהודים עצמם. השלטונות מינו "נאמנים" לעסקים היהודיים, אשר ניהלו את העסק ומכרו אותו תוך גזירת עמלה לעצמם והעברת מס למדינה. הרוב המכריע של ההון היהודי בגרמניה ובאוסטריה, שהוערך באפריל 1938 ב-8.5 מיליארד רייכסמארק, אבד בצורה זו, במיוחד כאשר הבעלים עזבו את גרמניה.
גזירת השחיטה
איסור על שחיטה כשרה, אשר הטיל המשטר הנאצי בגרמניה באפריל 1933 במסווה של צעד הומני כצער בעלי חיים. בשנים הבאות הוטלו גזירות דומות בפולין ובהונגריה. רוב רבני אירופה אסרו לשחוט בקר לפי המגבלות שנקבעו בחוקים אלו והתירו לשחוט רק עופות. הגזירה גרמה קשיים כלכליים ניכרים - הן לשוחטים שאיבדו את פרנסתם, הן לשומרי המצוות והן לקהילות שנאלצו לייבא בשר כשר במחיר גבוה.
דרוויניזם חברתי
תיאוריה המשליכה את תורת האבולוציה של צ'רלס דרווין על חיי החברה, תוך התעלמות מציוויים מוסריים. על-פי תיאוריה זו, גזעים חזקים גוברים על גזעים חלשים, בדומה למצב בו בעלי חיים חזקים טורפים את החלשים. הנאצים האמינו, כי תיאוריה זו מצדיקה את רדיפתם של גזעים שנחשבו בעיניהם לנחותים, שכן מדובר ב"צו הטבע".
"הסדר השפה"
מונח נאצי שמשמעותו שימוש בלשון למטרות המשטר, הן לצורכי תעמולה והן לצורכי הסוואה והטעיה. שימוש בולט בטכניקה זו נעשה בקשר לרדיפת היהודים, על-מנת להסתיר את מגמתה האמיתית - הן מדעת הקהל הגרמנית, הן מדעת הקהל בעולם והן מהיהודים עצמם. בין המונחים הבולטים: "הפתרון הסופי" - השמדת יהדות אירופה; "יישוב מחדש" - גירוש; "רובע מגורים יהודי" - גטו; "טיפול מיוחד" - רצח; "אקציה" - פעולה אלימה נגד יהודים.
השמדה באמצעות עבודה
אחת משיטות הרצח של הנאצים, להריגת יהודים ואחרים על-ידי העסקתם עד מוות בעבודות כפייה. מדובר היה במלאכות כפיים מייגעות ומסוכנות, שנעשו ללא אמצעי הגנה מינימליים, תוך דרישה לעמוד במכסות כמעט בלתי אפשריות, בימי עבודה ארוכה, ותוך מתן מנות רעב מצומצמות. מספר הנספים בשיטה זו אינו ידוע, אך ודאי שמדובר ברבבות.
"כצאן לטבח"
ביטוי ששימש לתיאור הליכתם הפסיבית של יהודי אירופה אל מותם, בלא התנגדות פיזית לגרמנים. הושמע בעיקר בנימה ביקורתית מצד יהודים מחוץ לאירופה ובמיוחד בארץ ישראל, אך גם מפי ניצולים ואפילו בעת השואה עצמה. הכרה מעמיקה יותר של נסיבות השואה ולימוד הגורמים שמנעו התנגדות מזוינת של ממש, הביאו להפסקת השימוש בביטוי.
"נאצים רגילים"
כינוי התיאוריה של ההיסטוריון פרופ' ישראל גוטמן להסברת הפיכתם של גרמנים מן השורה לרוצחי המונים. לפי תיאוריה זו, שטיפת המוח הנאצית שעברו עשרות מיליוני הגרמנים בין עלייתו של היטלר לשלטון בינואר 1933 לבין תחילת הרצח ההמוני של יהודי אירופה בקיץ 1941, אפשרה ליצור קאדר מתאים של רוצחים-בכוח שפעלו מתוך אמונה אידיאולוגית.
סבון
כבר במהלך השואה נפוצה בין יהודי אירופה, בעיקר במזרחה, השמועה לפיה גופות הקורבנות מנוצלות לייצור סבון. מקור השמועה היה בפענוח מוטעה של ראשי התיבות RJF שהוטבעו על כל סבון שיוצר בגרמניה, כאילו משמעותן "שומן יהודי טהור". סברה זו מצאה את דרכה לאחר השואה לספרות ולמחקר, אך בשנות ה-90 הופרכה חד-משמעית. כל שידוע הוא, שהגרמנים ביצעו בעיר דנציג ניסיונות מוקדמים וכושלים בייצור סבון משומן של שבויים סובייטים ופולנים; לא היה כל ייצור, בוודאי לא בקנה מידה תעשייתי, של סבון מגופות של יהודים.
עמידה רוחנית
שם כולל להתנגדות היהודית לנאצים בתחומי הרוח: שמירת מצוות, קיום חיי תרבות, כתיבה ספרותית, יצירה אמנותית, פעילות מפלגתית ותנועתית וכדומה. בשל העדר כמעט מוחלט של יכולת להתנגדות פיזית, הייתה לעמידה הרוחנית חשיבות רבה בשמירת צלם האנוש של היהודים בשואה.
"ציד יהודים"
כינוי לפעולות לאיתור יהודים שהסתתרו בשטח פולין (כולל ברבעים ה"אריים" בערים) לאחר הגירושים הגדולים בקיץ 1942. המצודים נמשכו עד חורף 1943 ונלכדו בהם אלפי יהודים שגורשו מיידית למחנות ההשמדה.
רוצח מאחורי שולחן כתיבה
כינוי לאלפי פקידים נאצים שמילאו שורה של תפקידים בארגון השואה ובביצועה: החל מנותני הפקודות בצמרת הס"ס (כגון היינריך הימלר, ריינהרד היידריך ו
אדולף אייכמן), וכלה במתאמי רכבות הגירוש. אחריותם לטבח היהודים ישירה ורבה מבחינה משפטית, למרות שכמעט בכל המקרים לא רצחו איש במו ידיהם.