בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למה נסגרה הספרייה הלאומית?
|
הספרייה הלאומית בירושלים נסגרה השבוע (ג') לקהל הרחב בשעה 14:00 בשל אירוע שנערך באחד מאולמותיה שהחל רק בשעה 20:30. על פניו נראה כי הסגירה המוקדמת הייתה מוגזמת. בכיר בספרייה: לא היה מנוס מסגירת הספרייה. האומנם?
|
הספרייה הלאומית. באי המקום לא ידעו על סגירתה המוקדמת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים נסגרה ביום שלישי האחרון (9.4.13) לקהל הרחב על כל מחלקותיה וקומותיה בשעה 14:00 אחר-הצהריים, שש שעות לפני השעה 20:00, השעה הרגילה בה היא נסגרת מדי יום (להוציא יום ו' כמובן). כמה מהבאים לספרייה, ובהם כאלה שהגיעו ממקומות מרוחקים מחוץ לירושלים, שלא ידעו על הסגירה המוקדמת, נאלצו לחזור כלעומת שבאו, ויש להניח כי נגרמה להם אכזבה רבה. מהנהלת הספרייה הלאומית נמסר כי הודעה על הסגירה המוקדמת הופיעה באתר הבית האינטרנטי של הספרייה הלאומית. נו באמת, מי מעיין תמיד לפני שהוא מגיע לספרייה הלאומית ביום רגיל באתר הבית האינטרנטי של הספרייה כדי לבדוק את שעות הפתיחה? מקוממת יותר בסיפור היא הסיבה לסגירה המוקדמת: מסתבר, כי ההחלטה על הסגירה המוקדמת התקבלה בשל אירוע זמר שנערך באותו יום בערב (20:30) בשיתוף גלי צה"ל בקומה השנייה של הספרייה הלאומית. האירוע החל כאמור בשעה 20:30 לערך והוקלט וישודר בגלי צה"ל, ונקרא ״עוד מעט נהפוך לשיר״, ובמסגרתו ביצעו אמנים ידועי-שם שירים שכתבו נופלים במערכות ישראל. כבודו של האירוע כמובן במקומו מונח ואין חולק על חשיבותו, אבל עם כל הכבוד לאירוע, לסגור לחלוטין את כל אולמות וקומות הספרייה הלאומית לקהל למשך חצי יום כבר מהשעה 14:00 אחר-הצהריים בשל אירוע המתחיל רק בשעה 20:30 בערב - יש בכך, לעניות דעתי, יותר מטעם לפגם. היו פה לדעתי זלזול ופגיעה בלתי מוצדקת בקהל הבאים לספרייה. שש וחצי שעות לפני האירוע? זה מוגזם שאלה לי למארגני האירוע: החסרים אולמות בירושלים? מדוע דווקא לקיימו בספרייה הלאומית? היה ניתן לקיימו במקום אחר בעיר ולמנוע פגיעה בקהל שבא לספרייה. ואם בכל זאת היה צורך חיוני לקיים את האירוע בספרייה הלאומית, ניתן היה לסגור את הספרייה לקהל שעה אחת-שעתיים לפני תחילת האירוע, למה שש וחצי שעות? אלון שטרסמן, מבכירי הספרייה הלאומית המשמש ראש אגף טכנולוגיה ומערכות מידע, אומר בשיחה עמי, כי לא היה מנוס מסגירת הספרייה מוקדם, שכן באולם הספרייה בקומה השנייה בו נערך האירוע היה צורך לקיים עבודות הכנה וחזרות לקראתו "ולא רצינו שמישהו ייפגע. כמו-כן, יש לכוון את הבלאנס ולערוך חזרות. תאמין לי, אנחנו עושים הכל שהספרייה תהיה פתוחה כמה שיותר". עוד אמר, כי הספרייה נסגרה גם בגלל נושא אבטחה בשל השתתפות כמה מבכירי מפקדי צה"ל. אותי דברים אלה לא שיכנעו כסיבה מוצדקת לסגירה כה מוקדמת של הספרייה, ואני סבור כי במקרה הטוב היה כאן שיקול דעת לא נכון וראוי שהעניין ייבדק יותר לעומק.
|
תאריך:
|
12/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
12/04/2013
|
|
אלי אלון
|
למה נסגרה הספרייה הלאומית?
|
|
אנו עומדים בעיצומם של ימי הספירה, לקראת המעמד הנרגש של מעמד הר סיני וקבלת התורה. במהלך קריאת הפרשות הצבענו לא אחת על הקשר בין הפרשה למועדים. השאלה היא האם ניתן להצביע על קשר דומה בין ימי הספירה לחומש ויקרא, המלווה אותם, ואם כן מה המשותף ביניהם. אלו מסרים ניקח עימנו מספר ויקרא אל ספר במדבר, המסמל באופיו את מתן תורה.
|
|
|
הדיון בסוגיות 'שוויון בנטל', 'מתווה הגיוס', 'שוק העבודה' וכדומה גרר אחריו פולמוס רחב יותר בקשר ליחסי המגזרים - הציונות הדתית והחרדים. לפני שבועיים קראתי לדו-שיח חרדי-חרד"לי ברמת דרג ב' ('גדולי התורה' אינם בנויים לשיח) וקיבלתי כמה תגובות 'מעבר למתרס'. מרביתן לוחמניות ("אתם שותפים ל'חורבן התורה'"; "כרתתם ברית להעברת החרדים על דתם"; "המזרחי מראשיתו היה רפורמי"). סיסמאות אלו הן פרי התלהמות והסתה, אך לדעתי יש מקום ל'חשבון נפש' גם במחננו; כיצד הגענו לתהום פעורה בין המחנות, ולו וירטואלית בלבד?
|
|
|
בשבת זו, הראשונה בחודש אייר, קוראים שתי פרשות ובשתיהן מאריכה התורה בעניין הטומאה והעלייה ממנה, הטהרה. נתבונן מעט בשתי הפרשות וננסה להבין מהו עניין הטומאה בנפש האדם, בשביל מה זה טוב אם בכלל, וגם, האם וכיצד ניתן להימנע ממצבי טומאה, לשמור על טהרה תמידית. הפרשה הראשונה פותחת כך [ויקרא י"ב]: [א] וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. [ב] דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר--וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא. [ג] וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. והפרשה השנייה [פרק י"ד]: [ב] זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע, בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ: וְהוּבָא, אֶל-הַכֹּהֵן. אבל תּוֹרַת הַמְּצֹרָע אינה מתחילה כאן, היא מתחילה בפרשה הקודמת; מיד לאחר דיני היולדת כתוב כך [פרק י"ג]: [ב] אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת--וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים.
|
|
|
אחד מצעדיו הראשונים של שר החינוך החדש נגע לאיזו רפורמה זניחה בנושא בחינות הבגרות, ולא לכך ציפינו מאדם עם שיעור-קומה חינוכי המגובה במפלגה חשובה ששמה "יש עתיד" - כי העתיד באמת נוגע לנושא בחינות הבגרות, אבל... מחייב את ביטולן המוחלט וקביעת רף הכניסה לחינוך גבוה על-פי הישגי הסטודנט בשנה הראשונה.
|
|
|
מדוע הארץ לא צריך לחשוש מחקירה פלילית מדוע ערבים יכולים לבנות שלא כחוק ולהתפרע בהר הבית מדוע חברי ועדים אינם צריכים לחשוש למקומות עבודתם מדוע פושטי רגל אינם פורעים חובות מדוע פרשני הכדורסל יכולים להאשים את כולם מדוע רוכבי אופנועים ואופניים השתלטו על המדרכות בתל אביב התשובה - בכותרת
|
|
|
|