בימים אלו שיש צורך להקטין את הגרעון בתקציב המדינה מצד אחד וחשש שחברות ו/או יחידים יקלעו למצב של חדלות פרעון, יתכנו מצבים בהם ברשות המיסים ינסו לעכב החזרי מס המגיעים לנישומים.
מקרה שכזה הגיע לאחרונה לדיון והכרעה משפטית (28/5/13) בבית המשפט המחוזי בפני כבוד השופט ד"ר
אחיקם סטולר בפרשת קבוצת מרחב (להלן: "החברה") (ה"פ 47337-12-12 קבוצת מרחב - אמפל בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים).
כידוע, נישומים מגישים דוחותיהם השנתיים לפקיד השומה. יש ונובע להם החזר מס בגין כספים ששולמו לפקיד השומה ביתר - כמקדמות ו/או כניכויים במקור (להלן: "מס ביתר"). בסעיף 159א(ב) לפקודת מס הכנסה (להלIן: "הפקודה") נקבע באופן חד-משמעי, כי חובתו של פקיד השומה להשיב לנישום כספי מיסים ששולמו ביתר - וזאת בתוך 90 יום ממועד הגשת הדוח או ביום 31 ביולי שבשנת המס לאחר שנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי המאוחר. בנוסף, סעיף 160א(א) לפקודה מעניק סמכות לפקיד השומה לעכב עד מחצית מן ההחזר, ואולם, זאת רק במידה שהורה פקיד השומה לבדוק את הדוח, והוראתו ניתנה לפני שחלפו 90 יום מיום הגשת הדוח.
במקרה שנדון, בהתאם להוראות סעיף 159א(ב) לפקודה החברה הייתה זכאית לקבל החזר מס ביתר גבוה אך פקיד השומה למפעלים גדולים (להלן: "פשמ"ג") התנגד להשיב לחברה את החזר המס המגיע.
החברה החליטה לעמוד על זכותה ופנתה לפשמ"ג, ולאחר דין ודברים ממושך הסכים פשמ"ג להחזיר לחברה רק מחצית מסכום החזר המס והותיר בקופת האוצר את המחצית השניה של החזר המס.
בעקבות גישתו של פשמ"ג, החברה הגישה תובענה לבית המשפט בבקשה לסעד הצהרתי לפיו היא זכאית לקבלת מלוא החזר המס בהתאם להוראותיו המפורשות של סעיף 159א לפקודה.
לאחר הגשת המרצת הפתיחה, פשמ"ג הוציא לחברה שומה לפי מיטב השפיטה, עליה החברה הגישה השגה כדין, ואשר טרם נדונה.
בהסברים שנתן פשמ"ג לבית המשפט לגבי סירובו להשיב לחברה את החזר המס הוא טען, כי עקב מצבה הכלכלי הקשה של החברה, אם בעקבות ההליך השומתי שהתחיל, יתברר שהחזר המס אינו מגיע כלל לחברה, הוא יתקשה לגבות את המס מהחברה. הוא גם טען, כי החברה דרשה בדוחותיה הפסדים באופן מלאכותי והם אלו שיצרו למעשה את החזר המס.
בפסק דינו, מדגיש כבוד השופט את החשיבות הרבה של המועדים הקבועים בסעיף 159א(ב) לפקודה וכן את הפרשנות הדווקנית שיש לתת להם. ראויה לציון העובדה, כי בית המשפט הנכבד הדגיש את ההנחה הבסיסית לפיה נישום מגיש דוח אמת. ולכן, כל עוד פקיד השומה לא השתמש בסמכויות הנתונות לו לעכב את ביצוע החזר המס, אין הוא מוסמך לחרוג מסמכויותיו, לעשות דין לעצמו ולעכב את השבתו לחברה של החזר המס.
נראה שבית המשפט עמד על זכותו של הנישום והגן על זכויותיו בהתאם להוראות הפקודה. למותר לציין, כי דווקא מרשויות השלטון מצופה שתנהגנה בהתאם להוראות החוק ולא תעשנה לעצמן דין. רשות המיסים, ככל הרשויות השלטוניות, חייבות לנהוג בצורה הוגנת והגונה ורק בהתאם לסמכויות המוקנות להן בחוק.
ולכם, נותר "רק" לעמוד על זכויותיכם!.
