בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
שלטי הרחובות המצטלבים בחולון: החופר פינת היוצר
[צילום: אלי אלון]
|
|
|
רחוב החופר פינת רחוב היוצר
|
באזור התעשיה בחולון שוכן רחוב החופר. כידוע בסלנג העברי, המילה חופר משמעותה אדם ש"חופר בשכל" ובקיצור - דברן וטרחן. הרחוב מצטלב עם רחוב היוצר (יוצר מה?) שגם הוא שם לא מוצלח במיוחד לרחוב ● חבר'ה בוועדת השמות של עיריית חולון, מה קורה לכם שם?
|
רמת הידע וההתמצאות של חברי ועדת השמות העירונית בחולון בתחום הסלנג העברי, כנראה אינה מהגבוהות. אחרת, מן הסתם, היו חברי הוועדה המכובדים חושבים פעמיים לפני שאישרו לקרוא רחוב בעיר בשם הסלנגי הלא מחמיא - החופר. רבותיי חברי ועדת השמות העירונית בחולון, לידיעתכם - היום, כשמשתמשים במילה חופר, לא מתכוונים בדרך כלל לאדם שחופר באדמה ובונה את הארץ. המילה חופר, שהיא מילת סלנג, הפכה מזה זמן רב למטבע לשוני נפוץ ומקובל על חלקים רבים בציבור לתואר גנאי, הבא לתאר אדם דברן וטרחן, מרבה לחזור על דבריו, או כמו שאומרים החבר'ה - "חופר בשכל". מעניין מה פשר ההתעקשות של חברי ועדת השמות העירונית בחולון - אני מניח, אנשים רציניים - לקרוא לרחוב דווקא בשם "בעייתי" זה. חוגים מביני עניין בעיריית חולון מסבירים לי, כי רחוב החופר מוקף סביבו ברחובות על שמות בעלי מלאכה: הבנאי, הזורע, היוגב, הצורף, הסתת ועוד, ורחוב החופר הוא חלק מרשימה זו. נחמד מאוד שעיריית חולון קוראת לרחובותיה על שם בעלי מלאכה ובכך מביעה הערכתה לבעלי המלאכה שהולכים ונעלמים מחיינו, אבל רחוב החופר אינו ידוע בציבור כבעל מקצוע בפני עצמו, כמו למשל צורף, סתת, יוגב וכדומה. נו טוב, שרק צרות כאלו יהיו לנו.
|
|
|
חלק מרחוב החופר [צילום: אלי אלון]
|
|
ואם ברחוב החופר בחולון עסקינן, אולי כמה פרטים על הרחוב: רחוב החופר נמצא באזור התעשיה של חולון בפאתיה הצפוניים-מזרחיים של העיר. ביקרתי לאחרונה ברחוב זה. מדובר ברחוב ארוך יחסית בהשוואה לרחובות בסביבה. אורכו לפחות 2 ק"מ (הערכה). הוא מתחיל ברחוב הבנאי ומסתיים בכיכר הרחובות האורגים והמנור, וכולל מוסכים רבים, חנויות ובתי עסק לחומרי בניין וכלים סניטריים, מחסני ובתי עסק לחלפים ומוצרי חשמל לבניין ולרכב, מאפיית לחם גדולה, מפעל לייצור ואחסון חלקי חילוף של חברת "אגד" ועוד. מזל שרחוב החופר נמצא באזור תעשיה. בוא נניח שברחוב החופר היו בתי מגורים והיו שואלים תושב ברחוב זה "היכן אתה גר?" והוא היה משיב: "אני גר ברחוב החופר" - סביר להניח כי תשובתו זו הייתה גוררת לעיתים קרובות גיחוך וחיוך קל, אם לא יותר מכך.
|
|
|
שלט רחוב המנור [צילום: אלי אלון]
|
|
אגב, הרחוב המצטלב עם רחוב החופר הוא רחוב היוצר, כך שיש לנו כאן פינת רחובות היוצר-החופר, או אם תרצו - פינת הרחובות החופר-היוצר. גם שם הרחוב היוצר אינו שם מוצלח במיוחד. יוצר מה, מו, למה בדיוק התכוון המשורר? היוצר הוא גם לא שם ספציפי של בעל מלאכה. מתחת לשם רחוב היוצר מופיע כיתוב בארבע מילים: "מי שבורא דבר חדש". תודה רבה לעיריית חולון על ההסבר המלומד והמחכים. ואם לא די בכך, בקצה הדרומי של רחוב החופר שוכן רחוב המנור. מה זה הפעם? הכיתוב הקצר בן שלוש המילים מתחת לשלט מסביר פשר שם הרחוב: "קורה בנול האריגה". נו, עכשיו הבנו הכל... חבר'ה בוועדת השמות של עיריית חולון, מה קורה לכם שם? מה פשר ההתעקשות לקרוא לרחובות הללו בשמות "בעייתיים" מגוחכים ולא מוצלחים. חסרים שמות מוצלחים ופחות בעייתיים לקריאת רחובות? לסיום אני מבקש להביא מסר לחברי ועדות השמות העירוניות וגם הארציות: לפני שאתם מאשרים שם של רחוב, יישוב, אתר וכדומה, חישבו ובידקו היטב את כל ההיבטים וההשלכות והבעיות שעלולים לגרום שם לרחוב, ליישוב ולדייריו. בידקו היטב האם השם עלול לפגוע ביוקרתו ובכבודו של היישוב ותושביו. או שאולי עלול ליצור בעייתיות בנושא של שליחת וקבלת דואר וכדומה. זכורני, בהיותי נער בבית ספר התיכון, בחופשת הקיץ שימשנו דוורים מחליפים, ועד היום זוכר אני את בעיות הדואר שיצר רחוב בתל אביב שנקרא בני ברק. זוהי דוגמה לשם רחוב בעייתי, שמי שהחליט עליו לא חשב רחב. יש ברשותי דוגמאות רבות לשמות של רחובות בעייתיים אבל איני רוצה "לחפור" לקוראים יותר מדי.
|
|
תאריך:
|
22/08/2013
|
|
|
עודכן:
|
22/08/2013
|
|
אלי אלון
|
רחוב החופר פינת רחוב היוצר
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מזכיר_המדינה
|
22/08/13 13:31
|
|
2
|
|
אביקו המלגזן
|
22/08/13 16:00
|
|
3
|
|
נימו
|
22/08/13 22:28
|
|
4
|
|
חושף הרעלות
|
24/08/13 18:54
|
|
לבוא אל הארץ הוא לזכור מה היה כשלא הייתה לנו ארץ. זה לא למחוק את העבר המדכא, והמענה, והמייסר, והרומס את כבוד האדם של בן בלי מולדת. מי יבין ייקרת הודו של החופש ולא יעשנו חול, אם לא יידע כי קדמה לו עבדות בגולה מנשלת, מתוכה קידשו תפילותיו את הכמיהה לחירות. ההיסטוריה אינה רק מורה נאמן של מה שהיה, היא מורה גדול בהוראת המשמעות של מה שיש. מי שמלווה את הגאולה המרוממת, במחיקה של דברי ימי ההשפלה, מפחד שמא תאפיל עצם ההיזכרות בתמול על אור היום וצילה ירדוף את בן החורין ותשיבנו אחור, נמצא מכחיש דרך הכחשת העבר את עומק משמעות ההווה. חוויית החירות המוקנית לבריות אחרי שנגבוה מזכר המלחמה המדממת קורעת הגוף והנפש, שלחם האדם הרפה בשלטון הדיכוי האישי או הלאומי של אדירי הכוח בלי להיוואש מן התקווה גם כשהייתה חסרת תוחלת, עלולה להיהפך לחוויה אישית חומרית ביסודה. היא מיטיבה לבטח עם הזוכה בה אבל עוצרת בטרם תצבור את העוצמה שתקנה לה מימד של ערך אנושי כללי בלעדיו אין לחתירה לצדק אוניברסלי סיכוי. צדק שאיבד את הזיכרון, כמוהו כאדם ששבץ פרץ את סכרי מוחו, נעשה צמח.
|
|
|
ראוי שכולנו נקדיש שעה לסרט "חוות החיות" [מצורף מעלה] על-פי ספרו של ג'ורג אורוול. הצפייה בסרט היא חוויה מרתקת של קצת למעלה משעה. לא צריך לשלם, רק לקבל.
|
|
|
ב-15 באוגוסט 2005 החלה תוכנית גירוש ההתיישבות היהודית בגוש-קטיף ובצפון השומרון לצאת אל הפועל. חיילים ושוטרים מאומנים שעברו הכנות-נפשיות לקראת המשימה הנוראה המוטלת עליהם התייצבו והודיעו ליהודי המקום שעליהם לנטוש את יישוביהם ולארוז את חייהם למכולות. למה? ככה החליט אריאל שרון.
|
|
|
נחרצות הינה תחושה טעונה באנרגיה, שמוקרנת החוצה בשתי צורות: התנהגות והבעה. אדם הלוקח על עצמו משימה, אם יגלה נחרצות, הסיכוי שלו להגיע גבוה יותר ממי שנעדר אותה. הנחישות היא תחושה דומה, אבל לא זהה.
|
|
|
שמעון אוחיון, רוברט אילטוב, חמד עמאד, קארין אלהרר, רונן הופמן, בועז טופורובסקי, מאיר כהן, עליזה לביא, דב ליפמן, שמעון סולומון, רינה פרנקל, עדי קול, יפעת קריב, יואל רזבוזוב, פנינה תמנו-שטה, מיכל בירן, יחיאל חיליק בר, משה מזרחי, אראל מרגלית, אור יהודה אריאל, אבי וורצמן, מרדכי יוגב, זבולון כלפה, שולי מועלם-רפאלי, יוני שטבון, דוד אזולאי, יצחק וקנין, אברהם מיכאלי, יעקב אשר, מנחם אליעזר מוזס, אורי מקלב, דוד צור, עיסאווי פריג, מיכל רוזין, עפו אגבאריה, חנא סוייד, טלב אבו עראר, אברהים צרצור ובאסל גטאס - אלה הם 39 שמות שאין אני בטוח, שרובם אומרים משהו למי מכם, בקריאה ראשונה. בקריאה שנייה, זעיר פה, זעיר שם, אולי תיתקלו בשם מוכר, ואם תתאמצו במיוחד, תגלו שם מסוים שמזכיר לכם, אולי - אולי - מישהי או מישהו שנבחרו לכהן, לפני כמחצית השנה בכנסת התשע-עשרה.
|
|
|
|