כיפה צהובה

במהלך המחזור שעבר גיא דיין, חלוץ הפועל עכו, כבש את השער השני מול הפועל רעננה. כמו כל כובש שער, השחקן הכובש נוהג לחגוג את הגול. דיין שלף כיפה מהגרב, חבש אותה לראשו וקרא "שמע ישראל". שופט המשחק, חלים זטמה, שלף בתגובה לחלוץ כרטיס צהוב, המסמל התרעה שיפוטית לשחקן המתנהג בצורה לא נאותה. ביום שני שלאחר המשחק, הוציאה התאחדות הכדורגל הנחיה לכלל שופטי הכדורגל כיצד לנהוג במקרים עתידיים:

"עקב ריבוי הדתות והרגישויות השונות בקרב האוכלוסיות השונות, ועל-מנת למנוע פרובוקציה ושלהוב יצרים שלא לצורך, הוצאת כיפה וחבישתה ע"י השחקן המבקיע תגרור אחריה כרטיס צהוב".

באוגוסט, לפני שלוש שנים, כבש חלוץ הפועל תל אביב פינה חמה בליבי. כאוהד מכבי אני מקווה להפסד של האדומים בכל משחק בו הם משחקים, ללא יוצא מן הכלל. הפועל שיחקה במסגרת מוקדמות ליגת האלופות, במשחק גורלי שקבע את סיכוייה להעפיל אל הליגה היוקרתית של אירופה. בדקה ה-53' קיבל שכטר כדור עומק מאביחי ידין, נותר לבד מול שוער רד בול זלצבורג והבקיע. בלהט השמחה מהשער, שלף שכטר כיפה מהמכנס, חבש אותה על ראשו וקרא "שמע ישראל".

באותה החגיגה האדומה, הצליח שכטר לנצור רגע ייחודי של גאווה יהודית וישראלית על אדמת אירופה, תוך כדי שהוא מקבל כרטיס צהוב ומרגיז את הקהל האוסטרי, הוא התעקש להמשיך לחגוג בצורה זו. הקהל האוסטרי כמובן הציע לו ולחבריו הישראלים לשוב לגטאות ולתאי הגזים, אך שכטר המשיך בשלו, חובש את הסמל היהודי על ראשו.

אותה אירופה הפכה להיות מקום של מחסור בחופש. זיהוי דתי עבור רבע מהיהודים הפך להיות דבר מעורר אימה. הם חוששים לצאת עם כיפה לרחובות, מפחדים לגלות מהו עמם, מפחד של מה שייעשה בהם. הסיבה ברורה ומובנת, גילויי אנטישמיות נמצאים בעלייה מתמדת. כמובן, אפשר למנות את הניסיון האירופי לא מזמן לאסור על קיום ברית מילה בתחומי האיחוד. או הניסיון הפולני לאסור שחיטה כשרה. הפחד להתגלות כיהודים קיים בין השאר בבלגיה, בצרפת ובשבדיה. יהודים שגרים ברומניה, בהונגריה ובבלגיה חוו אנטישמיות על בשרם. האלימות האנטישמית היא מגוונת – יש בקרבה מוסלמים, תנועות פשיסטיות מחד-גיסא ותנועות קומוניסטיות מאידך-גיסא. היהודי, כך נראה, מואשם בכל צרותיו של האירופאי, ישן כחדש.

כשכדורגלן נוצרי מבקיע הוא מצטלב. יהודי אינו נפגע מזה. כשכדורגלן מוסלמי משתחווה לאחר הגול, אין ישראלי שיחשוב למנוע ממנו את ביטוי האמונה. אך כשיהודי חובש כיפה, מדובר ב"שלהוב יצרים שלא לצורך", בפרובוקציה. היהודי, כמו באירופה כך בישראל, נאלץ לכופף עצמו בפני ערכים נעלים של אי-פגיעה באחר ובלבד שיוותר על זהותו שלו. ביום חמישי האחרון במשחקים של האלופה וסגניתה בליגה האירופאית הועבר תג של אופ"א, התאחדות הכדורגל של יבשת אירופה, עליו נכתב "אימרו לא לגזענות".

הקומדיה הטרגית הזו, שבה דווקא במדינת היהודים, התאחדות הכדורגל המקומית היא זו שרואה בגילוי הדת היהודי פרובוקציה, אך כששחקן נוצרי או מוסלמי מביעים את תודתם לאל, איש אינו מעלה על דעתו להעניש אותם על כך. במקום לעמוד על זכותו של היהודי להגדרה עצמית ולחופש הביטוי, הצטרפה ההתאחדות הישראלית למסע השיסוי האנטישמי נגד ישראל. על הטעות הזאת אפשר לענות רק באופן אחד – להמשיך לחגוג שער עם כיפה. שוויון זכויות גם בכדורגל, כך מסתבר, פועל לטובת כולם – אך לעולם לא לטובת היהודי.