תיקון שהוא טלאי

"ראוי שמומחה מטעם בית המשפט, בעיקר בתיקים של ליקויי בניה, שחלקם טכניים וחלקם אסתטיים, יביע דעתו וישקף את ממצאיו לא רק בתחום הטכני אלא גם בתחומים אחרים. זכותו של המומחה לחוות דעתו על ליקוי, גם אם הליקוי נמצא בתחום המותר על-פי התקן, אולם מחמת היקפו, גודלו או היותו במקום בולט, הוא נראה למומחה כפגם המשקף תכנון לקוי או ביצוע לקוי".
[השופט יצחק דר]

מומחים שונים המקבלים את מינויים מטעם בתי המשפט, רואים את עיקר תפקידם לאתר פתרונות לשם ביטול ליקויי הבנייה תוך הוצאה כספית מינימאלית, ובלבד שאותו פתרון יהיה סביר, חוקי, תקני.

לעתים מגיעים מומחים אלה בפתרונותיהם ליצירתיות והכול במטרה להציב בפני בית המשפט את ה"פתרון" הכי זול וחסכני ל"בעיה" שעבורם היא מטרד שדרוש לחסלו בהוצאה כספית מינימאלית.

כדוגמה לכך, אדלה מן העבר קיום מהלך מדרגות בכניסה לבית, שרוחבו אינו היה אחיד.

לא הייתה מחלוקת בין מומחה התביעה לבין המומחה שהתמנה על-ידי בית המשפט על כי רוחב המדרגות צריך להיות אחיד, בהתאם לתקנה 3.34 (ב) לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל - 1970, התוספת השנייה, בטרם תיקון מס' 3 לתקנות שנכנס לתוקף בספטמבר 2009.

אלא שמומחה בית המשפט חס על כספו של מי שגרם לליקוי, והעלה בחוות דעתו רעיון מקורי להיפטר מאי ההתאמה על-ידי... מחסום של עציצים, שיישרו את המדרגות, וכך יהיה רוחבן בפועל - אחיד. המומחה לא לקח בחשבון כי העציצים אינם מהווים מעקה ובית אחיזה כנדרש מטעמי בטיחות וכמפורט בתקנים, לא לקח בחשבון את העובדה שכל ילד יוכל להסיט את העציצים ממקומם, והתעלם מהעובדה שמהעבר החיצוני למחסום העציצים - ייוותרו המשכי המדרגות שייצרו סיכון בטיחותי...

באותו תיק, בית המשפט לא קיבל את חוות הדעת של המומחה.


טלאים

מומחים שונים מרבים לאמץ פתרונות של טלאים לשם ביטול ליקויים ואי התאמות, לרבות בביצוע מעקי מרפסות ומעקי מדרגות. הסיבה לריבוי זה היא בשכיחות הליקויים ואי ההתאמות. אפשר למצוא מעקה מסוגנן ויקר ערך, שאינו עומד בדרישות התקנות, והמומחה מתעלם מסגנונו של המעקה ומהחומרים המרכיבים אותו ותומך בפתרון של טלאי אשר במקרה הטוב הופך את המעקה המסוגנן לבטיחותי, אך לא שומר על ייחודו של המעקה. במקרה כזה כמובן שצפויה התנגדות נמרצת של הדיירים לתיקון המעקה, והם עלולים להיות מוצגים בשל כך בעיני בית המשפט כסרבני תיקונים, ולא היא. לא תמיד בית המשפט הוא בעל אורך רוח וסבלנות לשם שמיעת הטענות וירידה לעומקן, וכשיש לו את חוות הדעת של המומחה אשר הוא מינה, עבודתו הכי קלה היא באימוצה ככתבה וכלשונה מבלי לבודקה.

בעניין זה, ראוי ללמוד מתוך ת"א 906/00 חזות ערן ואח' נ' ריג'י חברה לבניין בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: יצחק דר, פורסם בפדאור.

להלן תיאור הגישה הראויה של מומחה בעניין התייחסותו לליקויי בנייה, מתוך פסק הדין:

"צריך לפתוח בהתייחסות לשאלות שהציג ב"כ הנתבעת למומחה, המהנדס סוהיל סאבא, בתחילת החקירה. המומחה נשאל כיצד הוא רואה את תפקידו כמומחה של בית המשפט והאם הוא אמור לחוות דעה רק לצד הטכני או גם בעניינים שאינם טכניים בהכרח.

בהקשר זה נשאל אם הוא סבור שהוא חייב לחוות דעתו על עבודה שהיא בגדר "משהו לא יפה" בהעדר תקן, תקנה או חוק. על כך השיב המומחה: "כן. בית המשפט לא ילך לשם ואני הולך לשם" (עמ' 19 ש'5).

5.2 צודק המהנדס סאבא כאשר הוא קובע שחוות הדעת שלו אמורה לשקף ממצאים שבית המשפט לא יראה. במלים אחרות - במידה לא מעטה משמש המומחה כ"עיניו של בית המשפט" לא רק בתחום התמחותו אלא, גם, פשוטו כמשמעו - המומחה מביא לידי ביטוי בחוות דעתו את שרואות עיניו.

ראוי שמומחה מטעם בית המשפט, בעיקר בתיקים של ליקויי בניה, שחלקם טכניים וחלקם אסתטיים, יביע דעתו וישקף את ממצאיו לא רק בתחום הטכני אלא גם בתחומים אחרים. זכותו של המומחה לחוות דעתו על ליקוי, גם אם הליקוי נמצא בתחום המותר על-פי התקן, אולם מחמת היקפו, גודלו או היותו במקום בולט, הוא נראה למומחה כפגם המשקף תכנון לקוי או ביצוע לקוי".

להלן תיאור יישום של גישה נכונה זו הלכה למעשה בעניין מעקה המרפסת [ציטוט מאותו פסק דין]:

6. "מעקה חדש או מתוקן

6.1 בסעיף 1.8 לחוות הדעת של התובעים 2-1, התייחס המומחה לליקוי במעקות נמוכים מדי למרפסות.

עניננו במעקה במרפסת הדיור שהותקן באלכסון, גובהו בצד אחד 91 ס"מ ובצד האחר 100 ס"מ. עקב כך נוצר מעקה אלכסוני, והפרש הגובה בין הרכיב האופקי מהמדרך האחרון עד לסוף המעקה משתנה וגם הוא אינו תקני.

בחקירה נגדית הפנה ב"כ הנתבעת את המומחה לשאלות ההבהרה, שם הציעה הנתבעת לתקן את המעקה ולהתאימו לתקן בעלות של 600 ש"ח, במקום לפצות את התובעים בעלות התקנת מעקה חדש בעלות של 2,000 ש"ח.

6.2 המומחה השיב להצעת ב"כ הנתבעת בדבר תיקון כי "לא יהיה לזה שום צורה. זה טלאי על טלאי" (עמ' 21 ש' 10).

6.3 המעקה הותקן ויוצר בצורה לקויה. במקרה כזה, אינני רואה סיבה לחייב בעל דירה להשלים עם תיקון מעקה. זכותו של רוכש דירה לקבל מעקה תקין מלכתחילה. כאשר במקום זאת בונה המוכר את המעקה ברשלנות והוא פגום, אין מקום לכפות על בעל הדירה לקבל פריט מטולא.

אני קובע שהתובעים זכאים לקבל פיצוי למעקה חדש".

מסקנה מפסק הדין:
ברור מפסק הדין כי נדרש תיקון המעקה הלקוי כך שלא ייוותר טלאי אחר התיקון, והדרישה קיימת בעינה גם אם עלות ביצוע מעקה חדש גבוהה פי 3 או נותר מהעלות לבצע תיקון אחר העומד אף הוא בדרישות התקן הישראלי, אך יוצר טלאי ופגם אסתטי.