בוקר טוב פראיירים. מה שלומכם הבוקר? מי הצליח, זה עתה - טרם עלתה שמש למרכז רקיע להכניס ידו לכיסכם ולהוציא משם עוד כמה שקלים - להתעשר על חשבונכם? מי היה הבוקר העושק התורן? דרך אגב, מתי בדקתם לאחרונה מהו מחירו של הקוטג' שקניתם בסופרמרקט? מה אתם אומרים? המחיר שלו חזר להיות כמו קודם? באמת? המחיר שלו אפילו עלה? נו בסדר. מה אתם רוצים. יש עלויות ייצור. יש עובדים, יש מחלקים, ורגע. רגע. לבעל-הבית, כלומר ליצרן -
או ליתר דיוק למי שנוטל ממנו את המושכות ושולט על השיווק ועל אמצעי המכירה הסופיים - לא מגיע גם משהו?
מה איתכם? עכשיו סוף שנה ובעל הבית צריך להפריש כספים לקופות הגמל שלו, כדי שהם ייחשבו כהוצאה מוכרת. אתם לא חושבים שגם אותו עושקים בדמי ניהול? מה? מה אתם אומרים? יש לו הסדר מיוחד עם קופות הגמל? נו, מגיע לו. הוא מפריש הרבה. לא? ליתר דיוק, מגיע לכם. למה נתתם לו לגדול כל כך?
לכן ברור לי כי תבינו מדוע בהרגשת מיאוס מלווה בהרגשה של שחרור זרקתי הבוקר - מעשה שחרור מעבדות - את מאחז היד של סכין הגילוח מתוצרת חברת ג'ילט אל פח האשפה הממוקם בחדר האמבטיה שלי. הבטתי במאחז היד של סכין הגילוח, המשווקת תחת שם המותג
"לייף", שהינו הגוף שבאמצעותו נמכרים ברשת
"סופר-פארם" מוצרים מקבילים למוצרים הקיימים בשוק הצרכנות, במחיל הזול לעתים בעשרות אחוזים, ופלטתי אנחת רווחה. סוף-סוף יש לי תחליף - לא רק בכלל - לסכין הגילוח השינה שלי ולא ארגיש שוב נעשק בכל גילוח וגילוח.
מונופול לכל דבר ועניין!
מאז פרסם סגן עורך
"גלובס",
אלי ציפורי, את כתבות התחקיר המצוינת שלו על אודות חברות בינלאומיות נצלניות - כעולה מכתבות אלה - העוסקות עסקים מצוינים בישראל דוגמת חברת
"פרוקטר אנד גמבל" או
"גוגל", המוכרות את מוצריהן או מעניקות שירותיהן, במחירי עתק, תוך ניצול מעמדן הבלעדי בשוק, לא ידעתי שקט בנפשי.
מה שקומם אותי במיוחד למקרא סדרת כתבות אלה, הייתה העובדה שחברות בינלאומיות רבות וגם/או חלקן עושות עסקים בישראל ומרוויחות כסף רב מעסקיהן בישראל, אולם במקרים רבים, אין הן משלמות מס הכנסה ואפילו אין משלמות חלקן מע"מ, כתוצאה מניהול משפטי ועסקי המאפשר להן זאת. מי הצורכים שירותה של חברת
"גוגל" בארץ, מוזמנים לגלות שאין הם מחויבים במע"מ,
מהסיבה הפשוטה שחברה בינלאומית זו אינה משלמת מע"מ בישראל בשל מבנה ניהולי, משפטי ועסקי, המאפשר לה לעשות זאת.
מכתבות תחקיר אלה עלה, כי ישראלים ואחרים השוהים בחו"ל יכולים לקנות מוצרים של המותג
"ג'ילט", בין אם אלה המיוצרים לנשים ובין אם אלה המיוצרים לגברים, בפערי מחירים ובהפרשים של עשרות אחוזים, בהשוואה למחיר בו נמכרים הם בישראל. כיוון שמוצרי מותג זה נחשבים ליקרים מלכתחילה, הרי מדובר בהפרשי מחירים יקרים, בגובה של עשרות שקלים לכל מוצר ומוצר.
מי שעומדת מאחורי מותג זה היא החברה הבינלאומית ששמה
"פרוקטר אנד גמבל", המייצרת וגם/או משווקת וגם/או מעורבת, בין היתר, בהגעת מוצרים ומותגים בתחום הטיפוח והיופי, דוגמת הד אנד שולדרס, וולה ופאנטן; בתחום אבקות הכביסה, מוצרים דוגמת אריאל וטייד וסבון הכלים של פיירי; בתחום ההיגיינה ומוצרי התינוקות, מוצרים דוגמת חיתולי פמפרס, מוצרי בריאות הפה של אוראל-בי; בתחום ההיגיינה הנשית, מוצרים של אולדייז, אולוויז וטמפקס. זוהי רשימת חלקית של המוצרים שבקשר אליהם מעורבת חברה בינלאומית זו, השולטת על מותגים בינלאומיים רבים ונחשקים.
מכתבות תחקיר אלה של אלי ציפורי, התברר כי חברת
"פרוקטר אנד גמבל" מרשה לעצמה לגבות מחירים יקרים על המותג
"ג'ילט", בגלל היות נתח השוק העולמי שלה בגובה של 70%, כך שיש לה דומיננטיות כמעט מוחלטת בשוק. במילים אחרות, קוראים לכך בשפת המשפטנים, הכלכלנים והרגולטורים - מונופול לכל דבר ועניין שהוא. מי ששולט בשוק מוצרים זה או אחר, מכתיב את תמחור מוצריו ויכול למכרם במחיר עצום, אם לא יתערב הרגולטור וימנע זאת, בדרך הכרזתו כמונופול, במקרים בהם ניתן לעשות זאת.
מדיווחי חברה בינלאומית זו עולה, כי החטיבה הכוללת את מוצרי
"ג'ילט", הכוללים סכיני גילוח, להבים, קצף גילוח ומוצרים נלווים אחרים, אחראית ל-9% מהכנסותיה הכוללות,
אבל היא מביאה לרווח נקי בגובה של 16%. זאת יכולים לבצע רק מי שיכולים להשפיע על מחירי השוק, בתחום ובקו מוצרים זה או אחר, בהיותם בעלי בלעדיות בו וכנגזרת מכך מכתיבים הם מחירים גבוהים.
פראיירים לכל דבר ועניין?
עדיין לא מצאתי לי תחליף ראוי, הולם ומתאים לחברת "גוגל" ובשל שליטתה בתחום האינטרנט, נאלץ אני להשתמש בשירותיה. עם זאת, לסכין הגילוח מבית היוצר של "ג'ילט", מצאתי לי תחליף ראוי.
הבטתי על האריזה של חמשת הלהבים מבית היוצר של המוצר
"m5" וקראתי על גב העטיפה שמדובר במוצר המיוצר עבור סופר-פארם ישראל בע"מ. התברר לי עוד, שהמוצר מיוצר בידי איי.אס. ארה"ב והוא מיובא לארץ בידי פרסונה ישראל בע"מ. רגע. רגע. חשבתי, פתאום, לעצמי. מה קורה כאן? יש מוצר שחברה אמריקנית מייצרת אותו מעבר לים, עבור חברה ישראלית המפעילה רשות חנויות פארם ובתי-מרקחת, תחת שם המותג
"לייף". יש יבואן המייבא מוצר זה לישראל. קיים גם בית דפוס המדפיס את האריזה. יש בהכרח גם עלויות שיווק והפצה ובכל זאת המחיר של המוצר הזה זול בעשרות שקלים מסכין הגילוח
"ג'ילט", שידית האחיזה שלה הביטה בי דומעת מפח האשפה.
רגע. רגע. עד עכשיו שילמתי עשרות שקלים חדשים על מוצר שאפשר -
כעת - לרכוש במחיר זול להפליא בארץ, בלי שום טובות של דיוטי-פרי, ebay, חברים שחוזרים מחו"ל ושאר
"פטנטים" שהמצאנו כדי לגמור את החודש בשלום.
בוקר טוב פראיירים. מה שלומכם הבוקר? מי הצליח, זה עתה - טרם עלתה שמש למרכז רקיע, להכניס ידו לכיסכם ולהוציא משם עוד כמה שקלים - להתעשר על חשבונכם? מי היה הבוקר, העושק התורן? דרך אגב, מתי בדקתם מה הוא מחירו של מוצר זה או אחר שאתם שולפים מהמדף בלי חשבון ומעיפים לעגלת הקניות שלכם? ולכל החשדנים מביניכם - אין לי כל מניות בחברת סופר-פארם או שלוחותיה ואיני מייצג אותם. סתם נחמד לדעת שיש גורם בשוק שמייצר לי חלופה למוצר שעד כה נאלצתי לרכוש במחירים הגובלים - לדעתי שלי הצנועה בלבד - במחירי עושק.
והפעם - ועדת חקירה, חמישה-עשר, שנאה, הוגן, זבל ומתנגדת 
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
