א. הפתעת העונה הפתעת העונה - ואולי הפתעת המאה: מועצת גדולי הבג"ץ לא סגרה את אוניברסיטת אריאל.
צריכים מיד ועדת חקירה לבירור התקלה.
ב. בא קיבלתי מפרופ' איתי, חבר, המתענה כעת בסופת חג המולד בצפון-מזרח ארצות-הברית: בעיצומה של הסערה בירושלים, מנהל ה"חדר" התקשר למלמד: "אל תבוא. יש רק עשרה ילדים בכתה".
ענה המלמד: "אני בא! בבית יש לי חמישה-עשר".
ג. בוקר טוב, אליהו!
שמאלנית אירופאית התעוררה לפתע,
וטענה, שהשמאל האירופאי יוצא בחריפות נגד ישראל כי זה יותר נחמד ותקין פוליטית מאשר להיראות אנטישמי. וזה נכון גם לגבי רבים ממבקרי הציונות מבני עמנו.
ד. לא מאוחר לוטננט אלונזו ה' קאשינג, בן 22, בוגר האקדמיה בווסט פוינט, השתתף בבלימת ההסתערות של גנרל פיקֶט הדרומי, בשלושה ביולי 1863. זה היה ביום השלישי והאחרון לקרב גטיסברג - ברכס בית-הקברות. הסתערות פיקט איימה לשסע את המערך הצפוני. לוטננט קאשינג, קצין בסוללה א' מרג'ימנט התותחנים 4 של הצפון, לא הסכים להתפנות למרות שנפצע קשה בבטנו ובכתפו, והמשיך לפקד על 110 אנשיו (שהפעילו שישה תותחים). קאשינג הבין, שנמצא בנקודת המפתח לגורל ההגנה על המערך הצפוני בגטיסברג. רבים מאנשיו נהרגו, אך הוא נותר בעמדתו, עד שנורה בראשו, ונהרג.
150 שנה אחר כך מעשיו בקרב ונפילתו הומלצו למדליית כבוד. "אף פעם אין זה מאוחר לעשות את הדבר הנכון", אמר ציר בית הנבחרים הדמוקרטי רון קינד מו
ויסקונסין, שיזם את החקיקה לעטר את קאשינג.
את המסע לעיטורו של קאשינג התחיל הסנאטור ויליאם פרוקסמאיר מוויסקונסין לפני 25 ושנה. נציגי ויסקונסין המשיכו את היוזמה עד לפני כשבוע - כשהחקיקה, שתאפשר את עיטורו של קאשינג, הועברה כאחד התיקונים לחוק תקציב ההגנה האמריקני 2014.
עכשיו הכדור עבר לידיו של צ'אק הייגל, שר ההגנה. אם הוא ימליץ לעטר את קאשינג, יעבור תיקו לעיון הנשיא. ואז יגיע הוויכוח לשיאו - איפה תישמר המדליה? בווסט פוינט, שבה הוא נקבר, בוויסקונסין, מדינתו, או בניו-יורק, אחוזת משפחתו.
העיטור בעייתי, סבורים אחרים. אם קאשינג יעוטר אחרי 150 שנה, מה עם גיבורים אחרים, שלא זכו להוקרה? הם שואלים. ועוד שאלה לא-נעימה: מה עם גיבורי צבא הקונפדרציה - צבא הדרום?!
לעיטור המאוחר יש תקדים. בשנת 2001 עיטר הנשיא
ביל קלינטון את אנדרו ג'קסון סמית, שחור מגיבורי צבא הצפון, כמובן, במלחמת האזרחים, במדליית הכבוד, בנוכחות בתו של סמית, שהייתה בת 93.
ואם יש מי שחשבו, שכתבתי על משהו רחוק וזר - הם טעו. כתבתי על דרך נאותה של צבא, ששואף להיות מוסרי והוגן, להוקיר את אנשיו.
ה. יהללך זר חברת מקדונלד'ס, המתפרנסת לא-רע בכלל מהפצה ברחבי העולם של אוכל זבל (ג'אנק פוּד) רע ומזיק לבריאות,
הודתה בהודעה לעובדיה: "מזון מהיר הוא חלופה זולה, זמינה ומהירה לבישול ביתי. הוא אומנם נוח לאנשים בעלי לוח-זמנים עמוס, אך הוא נחשב לאוכל מלא בשומן רווי, עתיר קלוריות, מלח, סוכר ומהווה סיכון להשמנת-יתר".
וזה מזכיר לי, שפעם פיטרה חברה קוקה קולה האמריקנית נהג, שהעז לשתות בהיותו בתפקיד מוצר של פפסי.
לכאורה, נועדה ההודעה, שאין בה כל חדש, או הפתעה, להרתיע את עובדי החברה מללעוס את מוצריה, אך לכל אחד כדאי לשים לב אליה. שהרי כבר הזהירו חכמים, כי הודאה של בעל דין דומה לדברי כמאה עדים (בבא מציעא ג', ב') - למרות שבמקדונלד'ס הגיבו, שאת הדברים כתב מישהו, שאינו קשור לחברה, וכמובן, טענה, כי הם הוצאו מהקשרם.
ו. צביעות כתב לי בועז: "ארצות-הברית 'ידידתנו הגדולה ביותר', האונסת את 'מנהיגינו' הרופסים לשחרר רוצחים ערביים ניאו-נאציים (כדוגמת רוצחי משפחת פוגל), ראתה ברשימת המשוחררים ב'פעימה' הקרובה שֵם של מחבל, שהיא (ארצות-הברית) מתנגדת לשחרורו.
"הסיבה - הנ"ל רצח אזרח אמריקני.
"אין לי יותר מלים ... לפחות, לא כרגע".
