|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין מחלוקת שעריכת דין היא מקצוע שטעון רישיון ועמידה במבחנים. עורכי דין גם חייבים לעמוד בפיקוח משמעתי ● השאלה אם לשכת עורכי דין היא הגוף הראוי לבצע את התפקידים הללו
|
לשכת עורכי הדין היא זאת שנותנת לעורכי דין את רישיונם לעסוק במקצוע. בנוסף היא מקיימת שיפוט משמעתי ובתי הדין שלה מוסמכים לשלול מעורך דין את רישיונו.
אין מחלוקת שעריכת דין היא מקצוע שטעון רישיון ועמידה במבחנים. עורכי דין גם חייבים לעמוד בפיקוח משמעתי. השאלה אם לשכת עורכי דין היא הגוף הראוי לבצע את התפקידים הללו.
הבעיה המרכזית היא השיפוט המשמעתי. בבית הדין המשמעתי יושבים עורכי דין שהם פעילים ועוסקים במקצוע לפרנסתם.
החשש הוא שהם אינם לגמרי עצמאיים. עצם העובדה שהם עוסקים בעריכת דין לצד עיסוקם השיפוטי מעורר חשש לפגיעה בעצמאותם ושיקול הדעת שלהם. קחו לדוגמה עו"ד שעוסק בדיני משפחה ומופיע בביה"ד הרבני. נגד עו"ד אחר מוגשת קובלנה בעקבות תלונה של דיין בי"ד רבני. האם השופט יכול להיות אוביקטיבי כשהוא עשוי להופיע במהלך עבודתו לפני הדיין-המתלונן? האם אין חשש שירצה לרצות את המתלונן כדי שיזכה במשפטים שמתנהלים לפניו?
לא ניתן לקיים משפט צדק בלי שהשופט יהיה עצמאי בשיקוליו, ולא תלוי באיש.
השיטה היום לא מבטיחה עצמאות שיפוטית.
אותם פגמים שציינתי לעיל קיימים גם בוועדת האתיקה שמחליטה על העמדת עורכי דין לדין משמעתי. גם שם יושבים עורכי דין פעילים. גם הם מופיעים במסדרונות השלטון וכולים להיות נתונים להשפעות.
השיקול המרכזי להקמת לשכת עורכי הדין היה להגן על עורכי הדין מפני התנכלויות של המימסד. ההנחה הייתה שאם השיפוט יהיה בידיהם של עורכי דין, עורך הדין יהיה מוגן מהתנכלות של גורמים מימסדיים שנפגעו מעבודתו. בפועל השיטה הקיימת מעודדת פגיעה בעורכי דין.
מן הראוי לחזור למתכונת הישנה והטובה ולבטל את חברות החובה בלשכה. יש להקים רשות שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה. עורך דין זכאי לדעת שלא יישפט על-ידי גורמים אינטרסנטיים.
|
| תאריך:
|
07/02/2014
|
|
|
עודכן:
|
07/02/2014
|
|
עו"ד יוסף פנדריך
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישראל מחדרה ,
|
9/02/14 06:13
|
|
בימים אלה, (5.2.14) ניתן פסק דינו המלומד והמעמיק של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בעניין בג"ץ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועץ המשפטי לממשלה, שנידון בהרכב מורחב של 7 שופטים ע"י כב' הנשיא א' גרוניס אליו הצטרפו יתר חברי ההרכב ע' ארבל, א' רובינשטיין, א' חיות, ח' מלצר, י' דנציגר ו- ע' פוגלמן, אשר דן בשתי שאלות מרכזיות והן: 1. האם מי שמבקש לרשום משכנתה על נכס מקרקעין שבבעלותו, נדרש לפרוע את חובות הארנונה בהם הוא חב ביחס לנכס, ולשלם היטל השבחה, כתנאי לרישום המשכנתה? 2. האם במסגרת הליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים למימוש משכנתה, מוקנה לחובות ארנונה והיטל השבחה מעמד עדיף על פני שעבודים שנעשו לטובת נושים מובטחים?
|
|
|
|
|
במציאות הפוליטית בארה"ב, במציאות הגיאופוליטית בעולם, ובמציאות המפלגתית אצלנו, נראה כי דווקא האירופאים יעשו את המלאכה וישכנעו אותנו, בלחץ כלכלי נמרץ, לרדת מן ה"מאחזים" הפיזיים וההזויים, וארה"ב תיגרר ולא להפך. זה לא רק האינטרס שלהם והאינטרס הגלובאלי. אני רואה בזאת חובה מוסרית שהם חבים למדינה היהודית לאחר שחורבן העם - השואה - הייתה על אדמתם. עד כמה שזה נשמע דמיוני ולעגני, הרי, אם נרצה ואם נמאן, האירופאים יקבעו שמדינת ישראל תהיה יהודית. לא הפלשתינים, לא נפתלי בנט, וגם לא ביבי נתניהו.
|
|
|
|
|
האמת, עם רצף האירועים המדווחים בצעקנות אופיינית בכלי התקשורת השונים, באותה מידה יכולתי לבחור ככותרת את צירוף המילים 'יסודות הביטחון' או 'יסודות המשפט' או כל נושא אחר שתפס כותרות בשבוע האחרון. כי אין לי ספק שלכל אחד מהם ניתן למצוא מזור בתורה בכלל ובפרשת השבוע בפרט. אלא שנראה לי נכון יותר להמשיך בפיתוח הרעיונות שהוצגו כאן ברשימה הקודמת; מה גם ששתי הפרשות שקוראים בשבועות אלו הן כמעט תאומות. שתיהן עוסקות בהוראות שמקבל משה רבינו ביחס לבניית המשכן, הכלים שיהיו בו, בגדי הכהנים שיעבדו בו וכולי. וזה אפילו מתבטא בצירוף של שתיהן בניב המוכר לרבים להגדרת תקופה זו: "שובבים תת". 'תת' זה ראשי תיבות של שתי הפרשות תרומה ותצווה כאשר 'שובבים' זה ראשי תיבות של כל הפרשות מ'שמות' עד 'משפטים'.
|
|
|
|
|
לאחרונה פורסם בכלי התקשורת מכתב אישי ששלחו בת-אל גינדי, אשתו של דרור גינדי, וסתוית גינדי, אשתו של אורי לוי, שהינן נשותיהם של שניים מהקבלנים שנעצרו בפרשת השוחד, לכאורה, שניתן לעו"ד רועי בר, בקשר לפרויקטים של בנייה בראשון-לציון וברחובות. כמו-כן פורסם כי השופטת, שירה בן-שלמה, אסרה לפרסם תמונות או סרטי וידאו של קבלנים אלה, כשהם אזוקים באזיקים.
|
|
|
|
|
המחלוקת והמהומה שיצרה החלטת בג"ץ בנוגע לגיוס החרדים, השכיחו את ההחלטה עצמה. אך כאשר קוראים אותה, ובמיוחד כאשר משווים אותה להחלטות אחרות בנושאים אחרים, מתברר שבג"ץ נהג איפה ואיפה. השופטים בראשות הנשיא אשר גרוניס סטו בהחלטה הזו משלושה עקרונות מקובלים, או כפי שהם אוהבים לקרוא להם: "מושכלות יסוד".
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
