מדברים הרבה מאז "מחאת 2011" על הצורך בהגדלת התחרות במשק בישראל, כמו למשל בענף המזון בישראל. מזכירים מידי פעם גם את הבנקים, אבל מיד משתתקים מי שהזכירו.
אבל בתכל'ס מדובר בדיבורי סרק, "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול" אומרים חכמי העם.
השיח הציבורי ממשלתי, אם בכלל מתקיים בנושא הגדלת התחרות לטובת הצרכן בישראל, הוא מינורי עד מגוחך כשבודקים את הנתונים והעובדות מול "הדיבורים" והוועדות שהוקמו להשתקת השערורייה.
כדי שנבין עד כמה חמור המצב בישראל, שעולה לכולנו בסכומים בלתי נתפסים, שלא לדבר על העוול בהיבט היחס ללקוחות "שבויים" בעצם, כדאי לבדוק את מצב ריכוזיות הבנקים השערורייתית בישראל.
בישראל למעשה "עוגת" הבנקים נשלטת על-ידי 2 קבוצות עיקריות,
דואופול קלאסי- הפועלים ולאומי.
רגע, תאמרו, יש עוד כמה בנקים שזכורים לנו? צודקים. למעשה קיימים בישראל 5 בנקים: הפועלים, לאומי שמחזיקים בנתח של קרוב ל60% (!) מהענף, אחריהם
דיסקונט עם 16%,
מזרחי טפחות עם 12%,
והבינלאומי עם כ 8%. את היתרה של 4% חולקים ביניהם הבנקים הקטנים
אגוד ירושלים והיתר.
כלומר כ-93% מהשוק הבנקאי בישראל נשלט על-ידי 5 תאגידים בנקאים!
מה המצב בעולם, אולי בארה"ב למשל? שימו לב ותחזיקו חזק, בארה"ב מדינה של 317 מיליון תושבים, יש מעל 7,000 בנקים! הנתון הזה מתייחס לתקופה שלאחר משבר ה"סאב פריים" ב-2008. כלומר בהערכה זהירה וזעירה אם נשווה את אוכלוסיית ארה"ב לאוכלוסיית ישראל, במצב תחרות נורמלי או אפילו שמרני מאוד, היו חייבים להיות בישראל מעל 100 בנקים!
כל עוד הנתון המדהים הזה נמשך, מה הטעם בכלל לדבר על "תחרות ומלחמה בריכוזיות" לטובת הצרכנים בישראל? זו אחיזת עיניים אחת גדולה, וזילזול באינטליגנציה של הציבור.
ואיפה הרגולטור אתם שואלים? איפה המפקח על הבנקים? אז זהו, המטרה שמקדשת את האמצעים מבחינת "האסטרטגיה" של המפקח היא הסיסמה הריקה מתוכן: "חייבים לשמור על יציבות הבנקים בישראל"...
ומה עם יציבות מיליוני לקוחות הבנקים השבויים בפער מטורף של יחס מזלזל לערך כספם מצד הבנקים?
איך ייתכן שהמפקח וממשלות ישראל נותנים יד למצב הזוי הנמשך כבר שנים, של חוסר פרופורציה וצדק, כשהבנק עושה את החישוב כמלווה כסף לציבור, לבין מעניק ריבית זכות לציבור?
שימו לב, אם תפקידו את כספכם היום בפק"מ בבנקים, תקבלו לשנה סכום מגוחך ומשפיל של פחות % 0.5 אחוז! כן זו לא בדיחה, זו מציאות עגומה שאיש אינו עושה דבר כדי לשנות. וכמה תשלמו ריבית אם למזלכם הרע אתם נזקקים להלוואה, אשראי, או חריגה, ואינכם "מיוחסים"? ייתכן שתשלמו אפילו 13%!
איך עובדת השיטה של הבנקים שדופקת את הצרכנים בישראל? בנק ישראל מלווה לבנקים כסף וקובע ריבית בסיסית. כיום לאחר ההורדה האחרונה הריבית היא 0.75%. הבנקים מיד מתרגמים את הריבית לריבית "הפריים", כלומר מוסיפים 1.5% והתוצאה 2.25%, הריבית הבסיסית שהיא הבסיס לחישוב עבור הלקוחות.
מכאן מבחינת הבנקים "השמיים הם הגבול", הם יכולים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם במירווח שינוע עד 13% ריבית נשך ואפילו יותר, שיגבו מכם! מנגד ישלמו לכם פירורים משפילים של שברי אחוז "ריבית" לפק"מ. מי ירוויח את הכסף הזול שלכם בנוסף לבנקים? כמובן "המיוחסים", אותם טייקונים, תאגידים הקשורים באופן כזה או אחר לבנקים, אנשי העסקים הממולחים הממונפים והמקושרים, שיקבלו את הכסף הזול שלכם ששוכב בבנק ומפסיד את ערכו עבורכם, בעוד ש"המיוחסים" חוגגים ומקבלים מיליארדים בריביות נמוכות ביותר, במקרים רבים עם כמעט אפס בטחונות ריאלים, גם אחרי המשבר האחרון וקריסת חלק מהטייקונים.
מי אשם במצב? כמובן הרגולטור שהוא למעשה פקיד בכיר "המפקח על הבנקים". אבל ברצינות, מפקיד בכיר ככל שיהיה אתם מצפים שיהיה אמיץ ומהפכן לטובת האזרח הקטן? אין סיכוי. אותם פקידים כמו יתר "הרגולטרים" בתחומי הפיקוח השונים בשוק ההון, מעדיפים כמעט תמיד לחשוב על "הג'וב הבא" שלהם, ולא על האינטרס הציבורי. והג'וב הבא יהיה כמובן, בבנק או בתאגיד הבנקאי עליו היו אמורים לפקח בתפקידם הציבורי, כשיגרה שהיא הפקר, במושג הכל כך נפוץ לתיאור התופעה "הדלת המסתובבת".
רק קביעת תקופת צינון ארוכה, מיגבלות בהעסקת אותם בכירים ברגולציה, סמוך לפרישתם אצל אותם בנקים ו"מפוקחים" והעיקר, הפעלת לחץ ומחאה מאסיבית כנגד קובעי המדיניות, הפוליטיקאים, הממשלה, חברי הכנסת, וחשיפת השיטה כולל הלוביסטים מטעם הבנקים, שמפעילים על המחוקקים לחץ אדיר לבל יעזו לפגוע באינטרס הבנק, אולי יקדם רפורמה יותר משמעותית.
רק כך אולי יאפשרו לבנקים נוספים להתמודד על מאות המיליארדים כספי הציבור, ולא להשאירם בעיקר בידי הדואופול הפועלים ולאומי ו-3 הבנקים הנוספים: דיסקונט, המזרחי טפחות, והבינלאומי.
ניסיון מרענן לכאורה, להקים בישראל כמו בכל העולם בנק קואופרטיבי "אופק", מתנהל בעצלתיים כבר כשנתיים, למה? נו תנחשו למי יש אינטרס למנוע מתחרה פוטנציאלי שכזה, אפילו שמדובר בטיפה בים.
אגב שיעור הבנקים הקואופרטיבים בעולם, כלומר גופים פיננסים שהחברים שהקימו אותם הם הבעלים והלקוחות (ללא בעלי שליטה), מונה 20% מנתח שוק הבנקאות באירופה, ו-45% בארה"ב!
ולמי שתוהה לגבי יציבותם של אותם בנקים קואופרטיבים, מסתבר שדווקא אותם בנקים ניתגלו כיציבים ביותר במשבר הפיננסי ב-2008, כמעט ולא ניפגעו ולא ניזקקו לסיוע ממשלתי.
כל עוד לא יבין הציבור שזו לא גזירה משמים, ולא יניח לאחראים בממשלה ובכנסת להמשיך בהפקרות הזאת, ביחס למה שקורה בעולם (זוכרים? 7,000 בנקים בארה"ב!), ובפרופורציה לישראל, וכל עוד לא יאפשרו לעוד בנקים להתחרות ולהיטיב עם הציבור השבוי בידי הבנקים כיום, ימשיכו מיליוני לקוחות הבנקים להיות עבדים מודרנים למערכת הבנקאית ולטייקונים, בחסות ממשלות ישראל.
המהפיכה החברתית חייבת להתחיל בשינוי רדיקלי של מצב הבנקאות המונופוליסטית בישראל.
