לפני ארבע שנים ב-2010, התכנסו באיטליה נציגי המעצמות, יהודים ונוצרים כדי לציין את האירוע ההיסטורי במלאת 90 שנה להחלטת המעצמות בוועידת 'סאן רימו' מ-25 באפריל 1920.
תומאס אנדל מהקואליציה האירופית לישראל שסייע ליזום ולארגן את המיפגש הזה, ביקש להזכיר לעולם.
את ההחלטה ההיסטורית 'הצהרת סאן רימו' שנחתמה כשנה ומחצה לאחר שהסתיימה מלחמת העולם הראשונה ב-11 בנובמבר 1918 על-ידי נציגי המעצמות הגדולות: צרפת, בריטניה הגדולה, איטליה ויפן ובנוכחות ארה"ב. לדבריו, היא נחקקה בחוק הבינלאומי ולפיכך היא תקפה לעולם.
הלורד הווארד גריף שכתב את הספר "הבסיס החוקי", ציין והזכיר שההחלטה שביססה מספר תקדימים, אומצה ונחתמה על-ידי 51 ארצות (!) וצויינו בה זכויות חוקיות ופוליטיות אקסקלוסיביות ליהודים וברגע שנחתמה קיבלה תוקף חוקי בינלאומי ואי-אפשר לשנותה.
"זאת ה'מגנה כרטא' של היהודים" - אמר הדיפלומט הבריטי הלורד קורזון על הצהרת ועידת 'סאן רימו'.
בסעיף 6 שלה אף מודגשת זכות היהודים להתנחל, לנהל את חייהם ולהתיישב בכל חלקי ארץ ישראל. בנוסף חלה מחויבות המעצמות לסייע ליהודים במימוש זכאותם להתיישבות.
הד"רחיים ויצמן, לימים נשיא המדינה, אמר אז בהתרגשות שמדינת ישראל נולדה ב'סאן רימו'.
אלה העובדות ההיסטוריות לדור שלא ידע את יוסף:
בעקבות הניצחון במלחמת העולם הראשונה אחרי תבוסת העות'מנים ששלטו במזרח התיכון במשך 400 שנה, נקראו המעצמות בריטניה הגדולה וצרפת לחלק את שליטתן באותה זירת המלחמה שנפרשה על פני שטחי האימפריה העות'מנית. לשליטת צרפת ניתן המנדט על סוריה שנחלקה מאוחר יותר לסוריה ולבנון, ולבריטניה הגדולה ניתן המנדט על עירק ופלשתינה. החלק בפלשתינה שאותו כינו "נישה" בהיותו חלקת ארץ קטנטונת - הוענק ליהודים כדי להקים בה את מדינתם. לערבים תושבי האזור ניתנו ערב ומסופוטמיה והאפשרות לעבור לירדן שבירתה רבת-עמון.
מפתיעה ומקוממת העובדה שבמשך השנים נשכחה הצהרת 'סאן רימו' ונזנחה על-ידי היהודים למרות תקפותה כמסמך חוקי בינלאומי.
ואיך קרה הדבר שברוחב לב מטופש וחסר אחריות לאומית=יהודית ניאותו נציגי ממשלת ישראל למסור חלקים ממנה לגורמים עוינים שמכריזים בגלוי על תוכניותיהם להחריב את מדינת היהודים ולהקים במקומה את מדינת פלשתין ?! לאלוהים פתרונים.
התעלמותם הבלתי מובנת של ראשי ממשלות ישראל מהצהרת 'סאן רימו' הובילה את הגורמים האנטישמיים בעולם ביחד עם אירופים חדשים=ישנים ובית לבן שמשטה בנו, ללחוץ על מדינת ישראל כדי שתסכים בטיפשות בלתי נסלחת לחלק את ה"נישה" הקטנטונת שעליה הוקמה מדינת היהודים ותיאות למסור חלקים ממנה לערבים.
הגיע הזמן לחזור ולהיאחז בחוקיות הצהרת 'סאן רימו' וגם לרענן כמה וכמה עובדות היסטוריות:
"פלשתינה", השם שניתן לארץ ישראל על-ידי הרומאים, אומץ על-ידי גורמים בינלאומיים ובעשורים האחרונים עבר מטמורפוזה אצל הערבים שהחלו לכנות עצמם כ"עם פלשתיני". בשלב השני בנו לעצמם "היסטוריה פלשתינית" והחלו לטעון שמדינת ישראל כבשה מהם את "פלשתין". מאז הפזמון החוזר שלהם אינו מרפה: "הכיבוש הציוני" ! התופעה המוזרה היא ש"אשמת הכיבוש" אומצה גם על-ידי כמה וכמה יהודים שהטמיעו באופן בלתי רציונלי את הבדייה הזאת ואינם חדלים מלדקלם אותה בהתרסה כאילו הייתה אמת היסטורית.
הללו, שרואים עצמם כאלטרנטיבה לשלטון, מכרסמים בכך בעוצמתנו ובבטחוננו הלאומי בחוסר אחריות משווע.
עכשיו, אחרי שהמו"מ ל"שלום" בניצוחו של
ג'ון קרי הגיע למבוי סתום, ניצל ראש הממשלה
בנימין נתניהו את הרגע ובערב יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל יצא בהכרזה על 'חוק הלאום' שמתבסס על מגילת העצמאות ומדגיש את הזהות היהודית בא"י.
וכמה לא מפתיע שפרסום ההצעה הקפיץ מיד את שרת המשפטים
ציפי לבני המתוסכלת שמיהרה להתנגד, ואליה נחפזו להצטרף עוד כמה פוליטיקאים מהאופוזיציה שעד כה דווקא הסכימו להדגיש במו"מ את הצורך בהכרת הפלשתינים במדינת ישראל כמדינת העם היהודי.
והעם שרואה ושומע את הקולות, נותר נבוך ומשתאה ומשתוקק לחוסן לאומי יהודי ולעתיד בטוח יותר.
