משוב הרוח

אתם יודעים מה הטעות/ההטעיה הגדולה ביותר של לשכת עורכי הדין ודורון ברזילי בנושא משוב השופטים? שהם קוראים לזה "משוב" אבל מנסים לבצע משהו אחר לגמרי - סקר.

חשוב מאוד שהשופטים יקבלו משוב מעורכי הדין (וגם מהציבור, אבל זה נושא נפרד). ככלות הכל, עורכי הדין הם הלקוחות שלהם. ואני לא משתמש במקרה במילה "לקוחות"; היה זה לא אחר מאשר הנשיא אשר גרוניס, שרק לפני כשבוע אמר לשופטים החדשים שהם צריכים להפנים גם תודעת שירות, ולא רק תודעת חוק וצדק.

נכון, המשוב יתמקד מן הסתם בטרוניות וטענות, ויבוא בדרך כלל ממי שלא יהיה מרוצה מדרך הניהול ו/או מן התוצאה. ככה זה אצל בני אדם בכלל ואצל ישראלים בפרט: הרבה יותר קל לנו להתלונן מאשר לשבח. שלא לדבר על כך שתחושות סובייקטיביות ופוזיציות משפיעות במישרין על דעתנו. זה טבעי, זה אנושי - וזה לא צריך להפריע, אם מביאים את זה בחשבון ומנטרלים בניתוח המשוב את הוצאת הקיטור, שחרור הכעסים וחיסול החשבונות.

משוב לגבי השופטים צריך להיות פתוח לכל עורך דין. ובמילה "פתוח" אני מתכוון לא רק לנגישות, אלא גם ובעיקר למתכונת. לא שאלון מובנה בנושאים ספציפיים, אלא יכולת לומר את כל אשר על ליבו. בימינו אין דבר פשוט מזה: יוצרים טופס מתאים באתר הלשכה - וקדימה. משוב כזה חייב להיות אנונימי כלפי השופטים, אבל שמו של עורך הדין ומספר רשיונו חייבים להיות גלויים ללשכה - ולו רק כדי לוודא את האותנטיות של הדברים.

צריך לציין בטופס את שמו של השופט, את התאריך ואת טיב ההליך. ומה אפשר לכתוב שם? כל דבר. החל מעמידה בזמנים, עבור במזג שיפוטי וכלה בידיעת הדין הרלוונטי. אותם דברים הכלולים במשוב, וגם מה שלא כלול בו. והכל במלל חופשי ובתיאור עובדתי, ללא ציונים. ואם הלשון תהיה בוטה ולא עניינית - על מנתחי המשוב יהיה להתעלם מהטופס הזה, שכן ניכר שהדברים נכתבו לכל הפחות בעידנא דריתחא, אם לא בכוונה פסולה.

זהו משוב אמיתי: קבלת מידע נקודתי ורלוונטי. את המידע הזה הלשכה צריכה לאסוף ולעבד, כדי לפנות איתו להנהלת בתי המשפט לצורך דו-שיח פורה ומועיל, הן לאורך והן לרוחב. למשל: אם יש ריבוי תלונות על מזג שיפוטי של שופט פלוני, אם יש טענות מצטברות על אי-עמידה בזמנים של שופטת אלמונית, אם יש הרבה עדויות על כשלים במערכת נט המשפט, אם עורכי דין רבים מתרשמים שאין לשופטים ידע מספיק בהליכי ההוצאה לפועל.

לעומת זאת, מה שהלשכה מדברת עליו, הוא ניסיון ליצור סקר תוך התעלמות מהכללים הבסיסיים ביותר של סקרים. הרי הדבר החשוב ביותר הוא יצירת המדגם, שחייב לשקף את האוכלוסייה הרלוונטית. את זה הלשכה לא עושה וגם לא מתיימרת לעשות. אבל למרות זאת, היא חושבת שתוכל להציג ציונים של השופטים. על בסיס מה? על בסיס שאלון פה ושאלון שם? בלי להביא בחשבון את הגיוון של קהל עורכי הדין? בלי להתחשב במגוון הנושאים בהם דנים השופטים? ובלי לבטל את השפעת ההטיה הסובייקטיבית?

אם זה היה משוב אמיתי - מערכת בתי המשפט הייתה מתקשה מאוד להתנגד לו, ואולי גם לא הייתה רוצה להתנגד. ככלות הכל, זהו כלי ניהולי חשוב המקובל בארגונים מכל הסוגים. אבל מה שברזילי וחבריו רוצים, הוא כלי פופוליסטי וחסר משמעות, הנתון להטיות והטעיות. כלי כזה הוא אמצעי להפעלת לחץ פסול על השופטים ולזילות מערכת בתי המשפט בכלל, ולכן אין לו מקום. ואם ברזילי רוצה לכפות אותו על השופטים - מגיע לו שיועמד במקומו.