המשקיע האקטיבי ומעורבותו בתהליכי מיזוגים ורכישות

בשנים האחרונות נחשפות חברות לזן חדש של משקיעים, המכונים בעגה המקצועית "משקיעים אקטיביים". בעוד בעבר ניתן היה להבחין בין משקיעים פעילים, המבקשים להתערב ולהשפיע על ההחלטות השונות המתקבלות בחברה, לבין משקיעים פאסיביים, יש המגדירים את המשקיע האקטיבי כמשקיע מזן חדש - משקיע פעיל ביתר. המשקיע האקטיבי מאופיין במוכנות להשקיע מזמנו, משאביו ויכולתיו לטובת עריכת ניתוח מקיף של מהלכי החברה, התערבות בהחלטות ההנהלה ועוד. בתוך כך, למשקיע האקטיבי יש את הפניות והידע להתערב בתהליכים, לדרוש דין וחשבון ולבקר את החברה בשלבים שונים של קבלת ההחלטות. בעוד בעבר אסטרטגיית השקעה אקטיבית ננקטה כמעט אך ורק על-ידי קרנות גידור המתמחות בתחום, כיום יותר ויותר גופים ומשקיעים, אשר נחשבים באופן מסורתי ל"פאסיביים" (כגון גופים מוסדיים שונים ומשקיעים פרטיים) החלו מגבירים את מידת מעורבותם בתהליכי קבלת ההחלטות בחברה.

בסקר שביצעה KPMG בקרב 650 מנהלים בכירים בחברות עלה כי 40% מהנשאלים נתקלו במשקיעים אקטיביים, כאשר ברוב המקרים אלו גילו עניין רב באסטרטגיית החברה, סוגיות ייעול תפעולי, סוגיות ממשל תאגידי ומבנה ההון. מחקרים וסקרים שונים אשר נערכו לאחרונה צופים כי היקף פעילותם של המשקיעים האקטיביים, קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים כאחד, תלך ותגבר בשנים הקרובות. אחת הסיבות לכך היא הגידול בתעשיית קרנות הגידור, המנהלת כיום כ-90 מיליארד דולר. קרנות אלו, בחיפושיהן אחר תשואה, מנצלות את משאביהן (המתבטאים באנשי מקצוע, כסף וזמן) לצורך ניתוח מקיף של חברות ואיתור הזדמנויות להשפיע על קבלת החלטות בחברות המגלות חולשות ספציפיות (בפעילות התפעולית, במבנה ההון, בפוטנציאל הצמיחה ועוד). הגדלת היקף פעילותם כבר החלה ניכרת בשטח, כאשר בשנת 2013 דווח על כ-10 מקרים בהם בוצע ארגון מחדש של חברות, ולעתים אף פירוקן ומכירתן עקב לחץ המשקיעים האקטיביים.

התמודדות עם משקיע אקטיבי, הן לאחר שרכש חלקים מהחברה והן לצורך מניעת רכישה שכזו, מחייב חברות להערכות שונה מבעבר. על החברות לנקוט בצעדים יזומים אשר "יקדימו תרופה למכה", תוך ניסיון לצפות מראש בעיות פוטנציאליות בחברה אשר עלולות "לקרוץ" למשקיע אקטיבי פוטנציאלי. סוגיות נפוצות שיש לבחון הינן מידת יעילות אסטרטגיית הצמיחה של החברה והוצאה לפועל מיטבית של מיזוגים ורכישות, אופטימיזציה של הקצאת ההון, חיזוק היתרונות התחרותיים וכן הפרדת פעילויות אשר אינן קשורות באופן ישיר לפעילות הליבה של החברה וייתכן שמכבידות על רווחיותיה, פוטנציאל הצמיחה והיבטים פיננסיים נוספים. ניתוח שכזה יחזק את החברה ויהפוך אותה לאטרקטיבית פחות למשקיע אקטיבי אשר תר אחר הזדמנויות למפנה עסקי. כך למשל, ככל שהדבר קשור לניהול תהליכי מיזוגים ורכישות, על החברה, לאחר בחינה מקיפה של השוק בו היא פועלת ולימוד נקודות החוזקה והתורפה שלה, לשקול את ההזדמנויות העומדות לפניה בין היתר מנקודת ראותו של בעל מניות, על-מנת לזהות סוגיות בתהליך ובמבנה העסקה אשר משקיע אקטיבי פוטנציאלי עלול להעלות.

לסיכום, הערכות להתמודדות עתידית עם דרישותיו של משקיע אקטיבי תוך איתור חולשות בחברה ותיקונם, הערכה אסטרטגית נכונה, פיתוח ומיסוד אסטרטגיית מיזוגים ורכישות ראויה, ניסיון ל"ראיית הנולד" (תוך ניתוח אופן מחשבתו ומטרותיו של בעל מניות ומשקיע אקטיבי פוטנציאלי) וכן הלאה עשויים לשנות את פני הדברים ולהפוך את המשקיע האקטיבי מאיום על הנהלת החברה ולעתים אף על החברה עצמה, לבעל ברית, לטובתם של החברה ובעלי המניות כולם.