מי צריך רפורמה הפוכה?

השבוע שמעתי על מבוטח באחת מקופות החולים, אשר נזקק לניתוח מסובך. לאחר בירור שערך, גילה שהמומחה המתאים לביצוע הוא מנתח בכיר בבית החולים אסף הרופא.

אלא שקופת החולים הודיעה למבוטח שהיא אינה עובדת יותר עם אסף הרופא, ושעליו לעבור את הניתוח דווקא בבית החולים קפלן. שם, דרך אגב, בוצע ב–15 השנים האחרונות ניתוח אחד בלבד מסוג זה. בחודש יוני השנה פורסמו המלצות ועדת גרמן, שהוקמה כזכור כדי למצוא פתרונות לקיצור התורים הארוכים לניתוחים בבתי החולים הציבוריים. דוח הוועדה התפרש על פני 25 עמודים, אבל במדינת ישראל, כמו תמיד – היישום, אם בכלל, יהיה חלקי במקרה הטוב.

המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, פרסמה לאחרונה תקנות המתייחסות לניתוחים פרטיים ולהורדת מחירי הביטוחים הפרטיים.

לגבי המלצות הנוגעות לקופות החולים, מכיוון שהמפקחת על הביטוח לא ממונה עליהן – כרגע לא קורה בעצם דבר. בדוח הוועדה שנוגע להסדרי בחירת בתי חולים, הומלץ להרחיב את הסדרי הבחירה הקיימים כיום של בתי החולים, כך שיתאפשר לכל מבוטחי הקופה לקבל שירות ב-3 בתי חולים לכל הפחות, כאשר 2 מהם מצויים באזור גאוגרפי רלוונטי.

דוח הוועדה והתקנות שהתפרסמו "דואגים" לכאורה לאזרח מבחינת הורדת מחירי הביטוח הפרטי; אולם האמנם תהיה זאת הורדת מחירים אם נרכוש מוצר נחות? לדוגמה, אם ברצוני לרכוש אייפון 6 במחיר של כ-5,000 שקלים, האם יהיה זה הגיוני שעל-מנת להוריד את המחירים יחויבו החברות בישראל למכור אייפון 4 ב-1,000 שקלים בלבד?

זאת ועוד: האם מישהו במדינה יאסור על האזרחים לרכוש החל מהשנה הבאה מכוניות יוקרה? עד לאן תגיע התערבות הרגולציה?

הרפורמה שפורסמה מגבילה את המבוטח לבחור רק רופא שנמצא ברשימת המנתחים. כשאדם מופנה לניתוח – הוא בודק בד"כ היטב היכן כדאי לו לעבור את הניתוח, מיהו המנתח הטוב ביותר, מהם אחוזי ההצלחה ועוד.

סלינגר אומרת לנו למעשה שאם המומחה אותו אנו רוצים אינו נמצא ברשימת החברה בה אנו מבוטחים, הרי שלא יתאפשר לנו לנצל את הביטוח, וכך אולי להציל את חיינו. אם בכל זאת נבחר בו, נתבקש לשלם מכיסנו את מלוא העלות. היכן חופש הבחירה?

בנוסף, קובעות התקנות החדשות השתתפות עצמית גבוהה לכל ניתוח. גם כיום יכול מבוטח שרוצה להוריד את העלויות בחלק מהחברות לבחור במסלול עם השתתפות עצמית. המפקחת יכולה לחייב כל חברה במסלול שכזה, כפי שנקבע בזמנו, כי לכל חברה יהיה מסלול משלים שב"ן.

פעם נוספת אנו מגלים שדברים נעשים "בהפוך". במקום לדאוג לשיפור המערכת הציבורית באמצעות הוספת תקציבים לגיוס כוח אדם מתאים כמו אחיות ורופאים, והפעלת חדרי ניתוח בכל שעות היום, מחליטות הנוגעות בדבר לפגוע קודם כל בביטוח הפרטי. התוצאה היא שנקבל פוליסה שאולי תהיה זולה יותר, אך טובה הרבה פחות ורק מעטים יפנו אליה. כתוצאה מזאת, פחות אנשים ירכשו ביטוחי בריאות, התלות ברפואה הציבורית תגבר והתורים הארוכים ממילא לניתוחים יתארכו עוד יותר.

ועוד משהו אחד: כדאי לזכור שהמנתחים הטובים לא פראיירים, וימשיכו לדאוג להכנסתם. אם יאלצו לערוך פחות ניתוחים פרטיים, הם ייקרו את תעריפי הניתוחים.

בימים אלה כולנו עדים לרפורמות שונות, שחלקן הגדול מתגלות ככישלון מוחץ. לקראת הבחירות הקרבות ומינוי שר בריאות חדש, אסור לנו לאפשר לפוליטיקאים תאווי פרסום ולפקידים נמהרים לגרור את כולנו לטעויות שיהיה קשה לתקן. זוהי ההזדמנות לעצור, לפני שיהיה מאוחר.