|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
'הביטו בבני אלסטר צועדים לנהר הסום' / בית צבי, רמת-גן
|
המחזאי האירי פרנק מקגינס (55) כתב את המחזה 'הביטו בבני אלסטר צועדים אל נהר הסום' בשנת 1985, והוא מספר את סיפור הקרב ההרואי של פלוגת חיילים איריים במלחמת העולם הראשונה. בהצגה מועלה סיפורם של 8 חיילים שמצאו מותם בקרב והמספר הוא מעין מת-חי, אחד מהקבוצה, שנותר לתאר בפנינו את אירועי ליל הדמים.
המחזה עוסק בנבכי נשמתם של גיבוריו, הצריכים לפני צאתם לקרב לצאת למאבק חסר פשרות בנפשותיהם שלהם. מקגינס עוסק ביצרים חבויים, תשוקות ופחדים ומשלב הומור אירוני, כאב ואנושיות בסיפור מרתק ונוגע ללב השזור פכים קטנים מחייהם של גיבוריו.
מקגינס העלה את ההצגה באירלנד שנה לאחר השלמת המחזה ולאחר מספר שנים היא הועלתה גם בלונדון, ברודווי ומקומות נוספים. זו הפעם הראשונה שהמחזה מועלה בישראל, אם כי הצגה אחרת של המחזאי הועלתה לפני זמן בתל אביב.
תוכן האירועים עוסק אומנם באחד מסיפורי המורשת האירית, אך למעשה הסיפור הוא אוניברסלי, מתאים לתקופות שונות ולמלחמות אחרות: בכולם החיילים הם בני אנוש עם תשוקות ופחדים ומאוויים.
ההצגה בלונדון הייתה, לעניות דעתי וזכרוני, ארוכה יותר והתפאורה העשירה הייתה רבת הוד ואפשרה לשחקנים לבטא עצמם במחזה ייחודי ומרתק זה.
בית צבי השכיל להפיק הצגה קטנה, מופלאה ועשויה בטוב טעם, כאשר התפאורה הפרקטית של ניב מנור, הגולשת לעבר ספסלי הצופים, עשויה ובנויה באורח נבון ויאה. חלל ההופעה עוצב כאוהל מגורים ענק או נשזר בכמה פינות אירוע, החל בכנסייה, גשר וחוף ים רדוד. סצנת הסיום הדרמטית אופיינה על-ידי קיר ענק בנוי משקי חול שבשלב מסוים הוא נבקע ופנימה צונח ארון קבורה ענקי, זכר לנופלים.
גיל וינברג הצליח לנווט את שחקניו באורח מקצועי, מלא הוד וחן והפיק מהם משחק משובח. התמקדתי במיוחד בהאזנה לדיאלוגים ולרמת המשחק של השחקנים הצעירים, תלמידי השכבה הבוגרת של בית צבי. כולם השכילו להפגין משחק נאה ואמין, שפתם הקולחת הייתה ברורה ומובנת. יובל טננבאום התבלט כקנת פיפר הצעיר והרשים במשחקו הברור, השובב והמעודן. מחיאות כפיים מגיעות גם לדניאל מושס, מוטי סוויסה, ברק חודריאן, אמיר שורש, רשף שדדי, גיא עקיבא, חנן סוויסה וליאור בן שושן על רמת משחקם.
|
|
חיים נוי הוא עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, (לשעבר עורך ראשי סוכנות עתים), חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
|
|
| תאריך:
|
08/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
08/12/2008
|
|
חיים נוי
|
|
|
לפני מספר שנים הוקרנה תוכנית בטלוויזיה הבריטית על העבר והווה של הסוהו הלונדוני. באחד הראיונות בתוכנית הועלתה מה שנראתה בעיני תובנה מעמיקה על אופייה של הנוסטלגיה. במרתף מואר באור פלורסנטי, אדם חיוור במשקפי שמש התאבל בנימה נוסטלגית על כך שהסוהו איבד מאופיו. "זה כבר לא מה שהיה פעם", הוא טען, כצפוי. אך אז, בהומור האירוני של אדם אשר חי ועבד בסוהו במשך שנים רבות, הוסיף: "אבל, אני מניח כי זה גם אף פעם לא היה..."
|
|
|
|
|
ג'ורג' פרק (Georges Perec) נולד ב-7 למרץ 1936 ומת ממחלת הסרטן ב-3 למרץ 1982. הוריו היו מהגרים יהודים מפולין, וסביבת מגוריו הראשונה הייתה בלוויל, רובע שתושביו היו ממעמד הפועלים הנמצא מערבה ממרכז פריז. אביו של פרק הצטרף ללגיון הזרים בתחילתה של מלחמת העולם השנייה ומת בהגנה על צרפת ביוני 1940. במהלך הכיבוש הגרמני, פרק פונה על-ידי הצלב האדום ל-ויליארד-לאנס (Villardde-Lans), אל מה שכונה האזור החופשי, שם אחותו של אביו ובעלה טיפלו בו. אמו, שנותרה בפריז, נאסרה, גורשה ונרצחה באושוויץ. בסוף המלחמה פרק הפך לבן חסותם של דודתו ודוד, וגודל על ידם בפריז, בבית אמיד השייך למעמד הביניים.
|
|
|
|
|
סדרה של מחזות זמר העלה במשך השנים התיאטרון הלאומי 'הבימה', החוגג 90 שנה להיווסדו. לציון האירוע הופק על-ידי 'הבימה' בשיתוף תיאטרון הספרייה ברמת גן, מופע מוזיקלי וססגוני, המורכב מכל הרגעים והשירים הבלתי נשכחים של אותם מחזות זמר שלא נס ליחם.
|
|
|
|
|
דקה לפני שהעונה החדשה בארה"ב יוצאת לפגרה ממושכת של חופשת חגים, מסכמות הרשתות את התקופה בייאוש. ירידה של עד חמישים (!) אחוזים נרשמה באחוזי הצפייה בסדרות המוכרות לעומת השנה שעברה והסיבה לא ברורה. אני דווקא מאמין שהסיבה ברורה מדי, רק שלפעמים לא נעים להריח את מה שנמצא מתחת לאף.
|
|
|
|
|
הכנסה או הקמה של מערכת מידע, הינה נקודת זמן חשובה במיוחד לתחילתו של תיעוד התהליכים העסקיים, וזוהי הזדמנות פז לנצל מהלך זה לעשות "סדר" בפעילות והתיעוד הארגוני.
|
|
|
|
|
