|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טורקיה מתנהלת בבית זכוכית <br>
|
בועז ביסמוט מקדיש את טורו בישראל היום לטרור שתוקף את טורקיה ● ההסכם עם ישראל אינו אלא "ריאל פוליטיק"
|
|
בועז ביסמוט [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בועז ביסמוט מקדיש את טורו ב ישראל היום לגלי הטרור שתוקפים את טורקיה: טורקיה, לשיטתו של ביסמוט, דומה למי שחי בבית זכוכית, ואשר אסור לו לזרוק אבנים: טורקיה, שרצתה להלחם בכורדים שבשטחה, חשבה לשסות בהם את השוטים ואת העקרבים של דאעש, רק שהיא לא שיערה בנפשה כי מי שחי בבית זכוכית, מוטב לו שלא יזרוק אבנים, או במילים אחרות, טורקיה, שקידמה את הטרור מסיבותיה שלה, נפגעה ממנו הרחק מעבר לציפיותיה: ביסמוט כותב: "יש, כמובן, מי שטוען ש ארדואן הרוויח את זה ביושר. לקח לטורקיה זמן להצטרף לקואליציה הבינלאומית נגד דאעש. היא עשתה זאת רק באוגוסט 2015, אחרי שני פיגועים קשים ביוני וביולי. באוקטובר האחרון התרחש הפיגוע הקשה ביותר בתולדות המדינה, לאחר שמחבלים מתאבדים פוצצו עצמם ליד תחנת הרכבת של אנקרה ורצחו 102 בני אדם. טורקיה עשתה משגה חמור: היא לא ראתה בדאעש איום, אלא הזדמנות להכות באויב הכורדי השנוא. באנקרה היו משוכנעים שהארגון יבטל את חלום המדינה הכורדית... לכן טורקיה איפשרה לג'יהדיסטים מאירופה להגיע לסוריה ולעירק דרך שטחה- אופורטוניזם מרקיע שחקים". טורקיה משלמת כעת את המחיר על להיטות היתר שלה לספק רוח גבית לטרור, מסביר ביסמוט. לפיכך הנמהרות להסכמים עם ישראל, עם רוסיה, ועם מצריים. טורקיה מבינה שהיא אינה יכולה לטרור שהיא גיבתה ודחפה, לבד. אגב, לא רק ביבי ( בנימין נתניהו) חטף על ההסכם עם טורקיה: מסתבר שגם ארדואן ספג בטורקיה גינויים מימין ומשמאל על ההסכם הזה. אבל ארדואן הוא ריאליסט, ומבין שאינו יכול לבד, כאמור, לטרור. |
| תאריך:
|
01/07/16
|
|
|
עודכן:
|
01/07/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
טורקיה מתנהלת בבית זכוכית
|
|
את הטור שלו פותח דן מרגלית בהסכם עם טורקיה, משם הוא מגיע לסוגיית הגופות של הדר גולדין ואורון שאול: לשיטתו, אם לא היינו עורכים את עסקת שליט המבישה, לא היינו נדרשים לדון בגרסאות השונות של נוהל חניבעל, נוהל שלא נוצר אלא על-רקע ההרגל המגונה של ישראל להיכנע לעסקות מפוקפקות עם טרוריסטים.
|
|
|
|
|
פרופ' אריה אלדד בחר להקדיש את טורו במעריב למצב המביש, לשיטתו, בהר-הבית. מדינת ישראל מגינה, לשיטתו, על המצב המביש הזה, משום שזהו ה"סטטוס-קוו" שהתווה משה דיין, בשנת 1967.
|
|
|
|
|
רן אדליסט ממעריב מקדיש את הטור שלו ללגלוג על ביבי, שהחל את פרשת המאווי מרמרה בהצהרות רהב ספינולוגיות, ולפיהן, אף ספינה לא תשבור את המצור על עזה, דרך הצהרות רהב ספינולוגיות על היעדר נכונות לפשרה, ועד הלום - אז הסכים להתפשר עם הטורקים, בניגוד להצהרותיו הקודמות. להבדיל ממספר פרשנים של ישראל היום שמשבחים את ההסכם ומצהירים עד כמה הוא סביר עבורנו (יש קשר לשליטה של שלדון אדלסון בעיתון?), דווקא אדליסט, כתב שמאלי ומי שהיה בעבר ממקימי "שלום עכשיו", רואה את הפגמים שבהסכם:
|
|
|
|
|
בן כספית פותח את טורו האחרון במעריב בשבחים לביבי ( בנימין נתניהו), שכמו שעון מקולקל, אשר פעמיים ביום מראה את השעה הנכונה, כך גם ביבי, הצליח, לשם שינוי, לפעול באופן מתון ורציונלי, או לדברי כספית:
|
|
|
|
|
בניגוד לצבא של פרשנים ב ישראל היום, אשר סבור שיש למחות את העלבון של "הרגש הלאומי" שנפגע, דווקא ישראל הראל, ימני המחמד של הארץ, עומד בשער, על הבריקדות, עם מיכל מלח אדיר ממדים אשר מתוכו הוא שופך כמויות אדירות של מלח על הפצעים שלנו: ההסכם עם טורקיה היווה לשיטתו "השפלה לאומית", הוא מציין, תוך שהוא מסביר ש"כבוד לאומי" זו לא מילה גסה:
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
