הממונה על התקציב באיחוד האירופי, גונתר אוטינגר, רצה לדעת מה קורה בגרמניה וטס לברלין כדי להיפגש עם שורה של אישים פוליטיים. העניין שלו בפוליטיקה הגרמנית הוא פשוט: אוטינגר צריך להכין תקציב לאיחוד לעשר השנים הבאות ולהגישו בחודש מאי הקרוב, ולכן הוא נוסע בין הבירות כדי לשמוע דעות. אבל לדעתה של ברלין יש משקל מיוחד – אלא שבימים אלו שוררת בה דממה.

קריסת השיחות להקמת ממשלתה הרביעית של אנגלה מרקל תפסה את האיחוד האירופי בהפתעה מוחלטת, כותב פיטר מולר בשבועון דר-שפיגל. החששות מפני חוסר יציבות התמקדו בהולנד ובצרפת – אך בהן הימין הקיצוני נבלם; איש לא חשב שהבעיה הגדולה תצוץ דווקא בגרמניה, שנראתה כעמוד התווך היציב ביותר של היבשת. כעת עמנואל מקרון הפך להיות איש המפתח, עם תוכנית מרחיקת לכת לרפורמות באיחוד; גרמניה נאלמה ואפילו נעלמה.

ביטוי מוחשי לירידת כוחה של גרמניה היה כאשר ביום שני שעבר (20.11.17), יום למחרת קריסת השיחות בברלין, החליט האיחוד האירופי למקם בפריז ולא בפרנקפורט את נציבות הבנקאות האירופית היוצאת מלונדון בשל הברקזיט. שר המדינה במשרד החוץ הגרמני, מיכאל רוט, הכיר במציאות: "השכנים שלנו מודאגים. בחירתו של מקרון פתחה דלת רחבה לשינויים באיחוד האירופי, אך איש אינו נכנס".

האיחוד האירופי מחכה בקוצר רוח לשמוע מגרמניה במיוחד בנושאי הכלכלה ואיחוד המטבע. מקרון רוצה שהאיחוד ייצור תקציב שייועד לסייע למדינות שייקלעו לצרות שלא באשמתן, אבל לא ברור מה יהיה גודלו ומי ישלוט בו – האיחוד או כל מדינה בהתאם לחלקה. בלי גרמניה לא תוכל להתקבל שום החלטה. אלא שאם יתקיימו בגרמניה בחירות נוספות בתחילת השנה הבאה, בבריסל חוששים שהמפלגה הליברלית החופשית – המתנגדת לחלק ניכר מהרפורמות של מקרון – תתחזק. סקר חדש מעניק לה 12%, לעומת 10.7% בבחירות שהתקיימו בספטמבר.

הזמן הולך ואוזל. מנהיגי האיחוד יקיימו פגישת פסגה באמצע החודש הבא, והתוכנית המקורית הייתה לדון בה ברפורמות המוצעות. אך כאשר מרקל עומדת רק בראש ממשלת מעבר, אין הרבה היגיון בדיון שכזה. נציבת התחרות האירופית, מרגרט פשטייגר, אמרה לדר-שפיגל שהקיפאון בגרמניה הוא הזדמנות לחברות האחרות באיחוד לחשוב לבדן על הרפורמות הנחוצות.

המצב ייעשה סבוך עוד יותר בשנה הבאה, כאשר השיחות על תקציבו העתידי של האיחוד ייעשו ממוקדות יותר. אחד הנושאים שיש להכריע בהם הוא האופן בו יתמלא החור בהכנסות בעקבות פרישתה של בריטניה. וחשוב עוד יותר: אוטינגר רוצה לשנות את המיקוד של התקציב ולהפנותו לעבר חינוך ודיגיטציה. אם הגרמנים רוצים להשפיע – עליהם למהר; "אני צריך הבהרות לכל המאוחר בחודש פברואר", מציב אוטינגר לוח זמנים צפוף.

התסריט המועדף על אוטינגר הוא חזרתם של הסוציאל-דמוקרטים לממשלתה של מרקל, למרות שמנהיגם מרטין שולץ הצהיר שוב ושוב שלא יעשה זאת. אולם מציין דר-שפיגל, בתוך המפלגה גובר הלחץ לשקול מחדש עמדה זו והיא הודיעה שכעת היא מוכנה לקיים שיחות מקדימות עם מרקל. אין ספק שגם מקרון יקדם בברכה את חזרתה של "הקואליציה הגדולה" ששלטה בגרמניה בשלוש הקדנציות הקודמות.