האם ג'רמי קורבין יודע מה נעשה בשמו ומגבה זאת? או שמא מנהיג הלייבור כה תמים, טיפש או בור עד שהוא אינו רואה את הכיעור השוטף את מפלגתו? זוהי השאלה שמציבה רייצ'ל סילבסטר בפתיחת מאמר בטיימס הלונדוני, על-רקע סערות האנטישמיות הפוקדות את המפלגה.

אלו בדיוק שתי האפשרויות, טוענת סילבסטר, ושתיהן גרועות מבחינתו של מי שעומד בראש מפלגה המתיימרת לקדם סובלנות ושוויון. מנהיגות היא מבחן של אופי, ורגשותיו הפנימיים ביותר של קורבין נחשפו בידי צילום רנטגן זה של נשמתו.

הוויכוח על האנטישמיות בלייבור מסמל בעיה רחבה יותר. חברי הפרלמנט המתונים מרגרט הודג' ואיאן אוסטין עומדים בפני הליכים משמעתיים משום שהעזו למתוח ביקורת על מדיניות המפלגה, בעוד על קיצוניות ותיאוריות קונספירציות עוברים שם לסדר היום. הודג' ואוסטין איבדו קרובי משפחה בשואה והצטרפו ללייבור כדי להיאבק בגזענות, אבל כעת הם מותקפים בידי תומכיו של קורבין משום שהביעו את דאגתם מפני האנטישמיות במפלגה. בדף פייסבוק שהקימו כמה מהם, כונתה הודג' "כלבה ציונית" והושמעו איומים כלפיה; מישהי אפילו טענה שהודג' פועלת על-פי הוראות מישראל.

יש צורך בקוצר ראות החלטי כדי להבין עד כמה כל זה מזעזע את המצביעים, אבל זה בדיוק מה שעושה קורבין – ולא בפעם הראשונה. בימים האחרונים הושעה חבר מועצה מטעם הלייבור שטען שיהודים שותים דם, ואחר האשים את המוסד בירידתה של המפלגה בסקרים. זהו חלק מדפוס ההתנהגות של הקורביניסטים, טוענת סילבסטר: חוסר הסובלנות שלהם כלפי מתנגדיהם מזכיר את ימי סטלין, היא מאשימה.

כך למשל, נשמעו במפלגה דרישות להעיף משורותיה חבר פרלמנט ותיק ורב-זכויות שהעז לתמוך בממשלה באחת ההצבעות בנושא הברקזיט. חבר פרלמנט מתון אחר התפטר מהלייבור לפני שייזרק, האשים את קורבין בביצוע טיהור והפך לעצמאי. דבי אברהמס, חברת פרלמנט המסוכסכת עם קורבין, טוענת שצוותו מתנהג בצורה תוקפנית, פוגענית ובלתי מקצועית. וחבר פרלמנט אחר אומר: "יש אסטרטגיה פוליטית – להיפטר מכל מי שמתנגד לקורבין".

קורבין רוצה להיראות כמו צמחוני עדין המנווט בג'ונגל של הפוליטיקה הבריטית, אבל הוא מקיף את עצמו בטורפי בשר צמאי דם. סילבסטר מעידה, שבכל הקריירה שלה לא חוותה משהו הדומה למתקפות הפראיות בטוויטר בתגובה למאמרים המותחים ביקורת על קורבין – וזה עוד כלום ביחס לרפש המוטח באנשי לייבור מתונים ובמיוחד בנשים שביניהם. ג'ס פיליפס ספגה כל כך הרבה איומי רצח ואונס מתוך המפלגה, עד שבעצת המשטרה יש כעת תשעה מנעולים בדלת ביתה.

קורבין הוא דמוקרט הנהנה מתמיכה נרחבת של חברי מפלגתו, אבל הולך ומתברר שהוא לא ליברלי. תחת הנהגתו הלייבור מפגין חוסר סובלנות כלפי חוסר הסכמה, חוסר נכונות להסתמך על טיעונים הגיוניים וצדקנות עצמית היוצרת תחושה שהמטרה מקדשת את האמצעים.

"השינוי מגיע", אמר לאחרונה קורבין במסר וידאו מצמרר שנראה כאילו הוא מעמיד בסימן שאלה את חופש העיתונות. הוא סומך על רוסיה יותר מאשר על המערב. "תחת מנהיגותו הפכנו למפלגה שונה מזו שאליה הצטרפתי כבן-עשרה", אומר אוסטין בצדק – וזה נוגע לתרבות לא פחות מאשר למדיניות. זו הסיבה לכך ששוב אין מקום בלייבור לחברי פרלמנט מתונים, וזו הסיבה מדוע קורבין יהיה סכנה אם ייבחר לראשות הממשלה – מסיימת סילבסטר.