לא רק רוסיה מתערבת בבחירות ולא רק בארה"ב. ממשלת אוסטרליה חוששת מהתערבות סינית, ובחודש שעבר אישר הפרלמנט חוק המיועד להיאבק בהתערבות שכזאת.

בשנים האחרונות הביעו שירותי המודיעין והביטחון של אוסטרליה תסכול מהחוקים לפיהם פעלו, ואשר התאמו לשנות המלחמה הקרה ולא למאה ה-21. הממשלה הסבירה, שהחוק הקודם לא יכול היה להתמודד עם פעילות של ממשלה זרה שאיננה ריגול, אך נועדה לפגוע בביטחון המדינה או בתהליכים הממשליים שלה.

קלייב המילטון כותב ב-Foreign Affairs, שמבצעי השפעה דחקו את רגליו של הריגול הקלאסי; סין פועלת בצורה תוקפנית במיוחד בשדה חדש זה. "לחץ על כל המגרש", הגדיר מקור אוסטרלי את אופן הפעולה הסיני במדינתו. החוק אושר לאחר שורה של דיווחים בתקשורת המקומית על גיוס סוכני השפעה בידי המפלגה הקומוניסטית הסינית בקרב האליטה האוסטרלית ושימוש בהם כדי לקדם את הדעות המתאימות לבייג'ינג.

סין של הנשיא שי ג'ינפינג הרחיבה מאוד את פעילותה באיזורים האפורים של החברות הדמוקרטיות - האיזורים שבין המדינתי לפרטי, השלום והמלחמה, הגלוי והסמוי, המקומי והחיצוני. מטרתו של החוק החדש היא להפוך את האיזורים האפורים לשחורים. אוסטרליה פגיעה להשפעה סינית משום שמתגוררים בה למעלה ממיליון יוצאי סין (5%-4% מהאוכלוסייה), שהמפלגה פועלת במרץ רב להבטיח את נאמנותם. גם תלותה הכלכלית של אוסטרליה בסין משחקת תפקיד [סין היא שותף הסחר מספר אחת של אוסטרליה, ובגדול: 33.5% מהייצוא ו-22.9% מהייבוא - א.ל]. סין יצרה רשת השפעה הכוללת מנהלי חברות, פוליטיקאים, אקדמאים ואנשי תקשורת באוסטרליה.

המילטון מספר, שהוא עצמו נפל קורבן להשפעה הסינית. ההוצאה לאור אלן-אונווין ביטלה במפתיע את פרסום ספרו החושף את היקף המעורבות הסינית באוסטרליה, תוך שהיא מודה שהצעד נובע מחשש מפני נקמה סינית. יתר המו"לים באוסטרליה הבינו את המסר, למעט אחד שהסכים לקחת את הסיכון. החשש הגדול הוא, שמחברים ואקדמאים אוסטרלים אחרים יבינו גם הם את האיתות ופשוט לא יעסקו בנושאים העלולים להרגיז את בייג'ינג.

החוק החדש קובע, כי פעילות סינית תהיה חוקית אלא אם מדובר בפעילות "סמויה, כופה או מושחתת". אבל החוק גם קובע מערכת חדשה של שקיפות, המחייבת רישום פומבי של כל מי שפועל בשירותה של מדינה זרה - המדינה עצמה, חברה ממשלתית או חברה הקשורה לממשלה. הוא גם אוסר על פעילות המכוונת, ממומנת או מפוקחת בידי גורם זר, שמטרתה להשפיע על התהליכים הפוליטיים או הממשליים במדינה, על מימוש הזכויות הפוליטיות והדמוקרטיות או שמטרתה ליצור דעה קדומה נגד הביטחון הלאומי, ובתנאי שזוהי פעילות סמויה או כוללת איומים. החוק קובע עונשי מאסר כבדים על הפרתו.

המילטון מציג כמה דוגמאות לפעילות סינית שתהפוך מעתה לבלתי חוקית. תורם משמעותי בעל קשרים לסין מאיים למשוך תרומה גדולה לארגון פוליטי, אם לא יאמץ את עמדת בייג'ינג בסוגיית ים סין הדרומי. ארגון המופעל בידי שגרירות סין שולח את חבריו להפריע להפגנת תמיכה בתושבי טיבט. פעיל הקשור למפלגה הקומוניסטית מפיץ מכתב המגנה מועמד לפרלמנט כ"אנטי-סיני" וקורא ליוצאי סין להצביע בעד יריבו.

מצד שני, מדגיש המילטון, החוק עדיין איננו מכסה את כל האפשרויות. אותו תורם עשיר יוכל לממן מכון מחקר באוניברסיטה אוסטרלית ולהתנות את תרומתו בכך שבראשו יעמוד אדם שהוא יבחר, ולגמרי במקרה המועמד יהיה פרו-סיני. או ראש ממשלה לשעבר מוזמן לכהן במועצת המנהלים של גוף סיני חשוב, ומתחיל לאמץ את נקודת המבט של מעסיקיו החדשים. או איש עסקים המקורב למפלגה הסינית, הרוכש עיתון אוסטרלי ומתאים את הקו המערכתי שלו לצרכיה של בייג'ינג, כולל נגד אינטרסים אוסטרליים. או תלונה סינית נגד מרצה באוניברסיטה שהתייחס לטייוואן כמדינה עצמאית, והאוניברסיטה מזכירה למרצה את תלותה בהכנסות מסטודנטים סינים. כל זה יהיה חוקי.

החוק כמובן אינו רטרואקטיבי ולא ניתן להעמיד לדין על מעשים שבוצעו לפני שנכנס לתוקפו, אבל זרועות המודיעין האוסטרליות פועלות במרץ לגבש ראיות נגד מי שלדעתן עוברים עליו. המקרים הראשונים יהיו קריטיים, טוען המילטון, הן בשל האופן בו יפרשו השופטים את החוק, והן משום שהם אמורים לחשוף בפני הציבור את עומק ההתערבות הסינית. ניהול מוצלח של תיקים אלו גם יוכל להיות גורם מרתיע ולהקשות על כל מדינה אחרת, ולא רק על סין, להמשיך לבחוש בענייניה של אוסטרליה. זאת ועוד: מדינות אחרות מתבוננות במתרחש באוסטרליה, הניצבת בחזית מול סין, והן רוצות לראות האם צעדיה יהיו יעילים.