כאדריכל נצחונו של דונלד טראמפ ב-2016, סטיב באנון יודע דבר או שניים של לוחמה פוליטית בלתי קונבנציונלית. כעת מפנה הסנדק של תנועת האלט-רייט האמריקנית את תשומת ליבו לאירופה – מגיב פייננשל טיימס במאמר מערכת על מסעו של באנון באירופה (ראו קישור משמאל).

המטרה שלו: הבחירות לפרלמנט האירופי שיתקיימו בחודש מאי הבא. הכלים – בדיוק כמו בארה"ב: לנצל מתחים חברתיים, לקדם כלכלה לאומנית, לפרוט על נימי הכעס הציבורי כלפי האליטות, ולעשות נסיונות בלתי פוסקים להתעלם מטיעונים הגיוניים ולזרוע דיסאינפורמציה.

באנון מקים ארגון, תחת השם התמים The Movement, שישמש ככלי ואולי גם כמכשיר כספי לתמיכה במפלגות הימין הקיצוני במדינות האיחוד האירופי. כמה מהן חזקות כבר כיום: "הליגה" היא אחת הגדולות באיטליה, והחזית הלאומית הצרפתית זכתה ברוב הקולות במדינה בבחירות הקודמות לפרלמנט האירופי; "אלטרנטיבה לגרמניה" היא הגדולה במפלגות האופוזיציה; השבדים-הדמוקרטים המתנגדים להגירה מובילים בסקרים לקראת הבחירות בעוד חודשיים. לא כולן ייעזרו בשירותיו של באנון, אבל ברור שהימין הקיצוני האירופי צובר תנופה – מזהיר העיתון.

מבנהו של הפרלמנט האירופי הופך אותו לפגיע לבאנון ודומיו. הוא מקבל יותר ויותר סמכויות, ומאז 2009 הוא עוסק גם בסחר בינלאומי. שיעור ההצבעה בבחירות לפרלמנט האירופי יורד בקביעות מאז 1979; הבוחרים אינם מזדהים עם מועמד זה או אחר, ורואים את הבחירות הללו כדרך להביע את דעתם על הפוליטיקה המקומית. זהו מצב אותו יכול לנצל היטב מי שיתארגן כראוי ויידע לסחוף המונים.

מפלגות הזרם המרכזי התומכות באיחוד האירופי אינן מסייעות. המרכז והמפלגות הקרובות אליו משני צידי המפה פועלים בדרך כלל בתיאום בזירה האירופית, ובוחרים רבים מתקשים להבדיל ביניהן. גם מצב זה מקל על קיצוניים למשוך תשומת לב וקולות. במקביל יש לזכור, כי באנון והימין אינם פועלים בחלל ריק. הדבר בולט במיוחד בצרפת, שם מקווה הנשיא עמנואל מקרון לשכפל בשנה הבאה את הצלחתו העצומה – האישית והמפלגתית – בשנה שעברה.

פייננשל טיימס מסכם באומרו, כי יש הרבה על מה להתמודד בבחירות לפרלמנט האירופי. אין ספק שיהיה זה משונה אם גוף הידוע כמבצר של אינטגרציה אירופית, יפול בידי אנשי ימין קיצוני הדוגלים בבדלנות. בה במידה, אין טעם להתלונן על שהאמריקני באנון מתערב בבחירות. הדרך הטובה ביותר לסכל את הכוונות האפלות שלו ושל תנועתו היא להביס אותם בבחירות.