ממשל טראמפ פועל יותר מקודמיו בניסיון להביא להכרעת בית המשפט העליון נושאים עקרוניים השנויים במחלוקת, תוך ניצול הרוב השמרני שנוצר עם מינויו של ברט קוואנו – כותב ניו-יורק טיימס. שר המשפטים, ג'ף סשנס, ופרקליט המדינה, נואל פרנסיסקו, עוקפים את ניהול הערעור הרגילים כדי להביא לפתחו של העליון סוגיות כמו איסור הכניסה, הגירה ויותר סמכויות לפקידים בכירים.

בשבוע שעבר (22.10.18) הורה בית המשפט העליון לעצור את זימונו של שר המסחר, וילבור רוס, לעדות בנוגע למיפקד האוכלוסין הצפוי ב-2020. משרד המשפטים ביקש מהעליון לבטל את עיכוב צו איסור הכניסה של הנשיא דונלד טראמפ, ביקש לצמצם את הגילוי בתיקי הגירה של בתי משפט אחרים והצליח לקבל עיכוב זמני בתביעה בנוגע לאיכות הסביבה. הממשל גם טען לאחרונה בבית משפט פדרלי לערעורים, כי זכותו לפנות במישרין לעליון אם עד סוף החודש לא תתקבל החלטה בנוגע לילדי המהגרים.

סשנס אמר לאחרונה, כי יש צורך באיזון אל מול שופטים אקטיביסטיים כדי להגן על הפרדת הרשויות ולהבטיח את סמכותו של הנשיא. הוא הזהיר, שמדיניות שיפוטית אקטיביסטית גורמת לעלייה בכוחם של בתי המשפט על חשבונן של הרשויות המבצעות. "זהו מצב שאיננו יכולים להשלים עימו. פקידי הרשות המבצעת אינם עובדים ברשות השופטת. אנחנו עובדים בשביל נשיא ארה"ב", הדגיש.

עורכי דין מן העבר השני – כגון אלו המייצגים בתביעה בנושא שינויי האקלים – טוענים שבקשות הממשל להגיע במישרין לבית המשפט העליון, פוגעות באמון הציבור במערכת המשפטית. שתי ערכאות נמוכות יותר קבעו שיש להמשיך את הדיון בתיק המתנהל בפניהן, אך הנשיא ג'ון רוברטס הקפיא אותו עד שכל תשעת השופטים יחליטו האם להמשיך.

לדברי הטיימס, כל הממשלים מערערים על פסקי דין שאינם נראים להם, אך סשנס נוקט בגישה תוקפנית בהרבה ופועל להגשת ערעורים במהירות ולא בתהליך הממושך הרגיל. הוא אומר במפורש, כי יש לפעול במהירות כאשר שופטים חורגים לדעתו מסמכותם. "לשופטים פדרליים מחוזיים אין סמכות לעצב מדיניות הגירה, להילחם בשינויי האקלים, לפתור את משבר ההשמנה או לנהל את המשטרה", אמר. "הרשות המחוקקת והרשות המבצעת הן שהוסמכו בחוקה לעשות את הדברים הללו, ואם לא עשו זאת לשביעות רצונו של שופט זה או אחר – זה לא משום שהן זקוקות לאישורו או לעצתו. לרוב זה בגלל שהבעיות קשות".

בכמה מקרים קבעו שופטי העליון שעתירות הממשל מוקדמות מדי ודחו אותן. אבל במקרה של רוס האסטרטגיה התוקפנית השתלמה והממשל יצא נשכר מהרוב השמרני בעליון. בהחלטה בלתי חתומה ובלתי מנומקת, עצר זמנית העליון את יישום החלטתו של בית משפט מחוזי שדרש מהשר להתייצב ולענות לשאלות.

משרד המסחר נתבע בידי 18 מדינות, העיר וושינגטון ומספר ארגונים, בטענה שדרישת המשרד ולפיה המשתתפים במיפקד צריכים להצהיר על אזרחותם, תגרום לירידה בשיעור ההשתתפות של מהגרים ותביא לכך שתוצאותיו יהיו חלקיות. השופט המחוזי הניו-יורקי ג'סי פורמן קבע, כי התובעים ביססו לכאורה את טענתם לפיה רוס פעל בחוסר תום לב, וחייב את רוס להתייצב לחקירה.

רוס טען תחילה, שהיה זה משרד המשפטים שדרש להציג את שאלת האזרחות, בנימוק שהדבר יסייע לאכוף את חוק זכות ההצבעה. אבל לאחר מכן שינה רוס את הסברו, לנוכח תכתובות דוא"ל ומסמכים נוספים המלמדים שהוא אשר יזם את השאלה, אולי בהתייעצות עם פקידים בבית הלבן. החלטת ההקפאה של העליון אינה כוללת חוות דעת של כל תשעת השופטים. השופטים קלרנס תומס וניל גורסץ' כתבו, כי קביעתו של פורמן היא "מאוד יוצאת דופן", משום שהוא לא נימק מדוע לדעתו רוס פעל בחוסר תום לב.