• המיליארדר מייקל בלומברג, לשעבר ראש עיריית ניו-יורק ומי שעשוי להתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנת 2020, פרסם (יום א', 23.12.18) מאמר באתר רשת החדשות השייכת לו. עיקרי הדברים מובאים כאן כלשונם.

יש סיבות רבות להיות אופטימי לקראת שנת 2019. האיש המבודד יותר ויותר בחדר הסגלגל אינו אחת מהן. השבוע האחרון מדגים בצורה מושלמת את ההשלכות ההרסניות של נשיאות דונלד טראמפ על הממשל המוכשר בוושינגטון, והוא צריך לעורר דאגה בלב כל האמריקנים, ללא הבדל מפלגתי.

ביום חמישי (20.12.18) הודיע על התפטרותו אחד המקצוענים המנוסים והמכובדים היחידים שנותרו בצמרת הממשל [ג'ים מאטיס], מסיבות שאותן הסביר במכתב התפטרות שהיה מנומס כשם שהיה הרסני. בשבת (22.12.18) נסגרו שוב שירותיה של הממשלה, בשל המריבה בין הקונגרס לבין הבית הלבן סביב האובססיה של הנשיא בנוגע לחומה שלא תפעל אבל תבזבז מיליארדי דולרים מכספי משלם המיסים. ובין לבין, שוק המניות עבר את השבוע הגרוע ביותר מאז 2011, כאשר המשקיעים הביעו אי-אמון בטראמפ בשל להיטותו לנהל מלחמות סחר.

לכל הטעויות הללו יש מכנה משותף: הגישה הכאוטית, הרגשית וחסרת הזהירות של טראמפ כלפי תפקידו. כאשר נשיאותו מתקרבת לאמצע הדרך, אין מנוס מלשאול: כמה עוד יכולה ארה"ב לספוג?

החלטתו של הנשיא להוציא את הכוחות מסוריה, המסכנת את ההצלחה הצבאית בקרב קריטי ומהווה גם בגידה בבעלי ברית, הובילה את מאטיס להתפטר במחאה. הוא שר ההגנה הראשון העושה זאת מאז נוצרה המשרה ב-1947. מכתב ההתפטרות שלו רגוע ומכובד – והרבה יותר נוקב כתוצאה מכך. כל אמריקני צריך לקרוא אותו. מאטיס מבין, ששני עקרונות – ששירתו היטב את ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה – אינם ניתנים להפרדה: קיומן של בריתות והתייצבות מול מדינות המסכנות את ארה"ב. אחד האנשים שהגנו על טראמפ מפני טראמפ עוזב, ומעט רפובליקנים בקונגרס שואפים לרשת אותו – ובמקום זאת הם מפייסים את האינסטינקטים הגרועים ביותר של טראמפ.

במקביל נמשך הוויכוח על החומה. אפילו אם היא הייתה רעיון טוב – והיא לא – השבתת הממשל היא דרך מטופשת להשיג אותה. הדמוקרטים זכו זה עתה בשליטה בבית הנבחרים. האמריקנים נתנו להם שותפות מלאה בניהול הוצאות הציבור. האם הנשיא באמת מצפה להתגבר עליהם באמצעות השבתת הממשל? נטייתו להתעלם מן המציאות כנראה כוללת כעת גם את תוצאות הבחירות. הוא הטיל נטל חסר תועלת על עובדי הממשל ועל המדינה בכללותה – לא כדי להשיג משהו או להגן על עיקרון כלשהו, אלא כדי לקרוץ לאגף הקיצוני במפלגתו. הרפובליקנים בקונגרס הלכו עם זה יותר מדי זמן. הבחירות בנובמבר היו צריכות להוות קריאת השכמה עבורם.

לפחות כמה רפובליקנים מראים סימנים שהם מתחילים להבין עד כמה מדיניות הסחר של טראמפ הייתה הרסנית. מלחמת הסחר שלו עם סין הובילה למעט ויתורים מצד הסינים – במחיר כבד לעובדים, לצרכנים, לחקלאים ולעסקים האמריקנים. בעוד מדינות אחרות מתחננות לשפיות, ומוסדות כמו ארגון הסחר העולמי וקרן המטבע מזהירים מפני התוצאות הקשות של עיצומי סחר, מתרחב הדיבור על מיתון הניצב בפתח. אבל הנשיא נראה נחוש להחמיר עוד יותר את המצב – ולעזאזל עם התוצאות הכלכליות.

אם הדברים לא ישתנו – ובמיוחד אם הרפובליקנים בקונגרס לא יפגינו חוט שדרה כלשהו – שנתיים נוספות עלולות לבחון את יכולתנו לספוג את מודל הממשלה הגרועה של טראמפ. בשבוע שעבר קיבלנו הצצה לדרך בה תיראה תחילתה של התמוטטות וכמה זה יעלה לנו.