בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
מושב הסיום של ועידת גלזגו [צילום: אלברטו פאזלי, AP]
הסכם גלזגו: קריאות לעשות יותר, ללא יעדים ואכיפה
ועידת האקלים מסתיימת בקריאה להאיץ את הפחתת הפליטה של גזי חממה ולהגדיל משמעותית את הסיוע למדינות המתפתחות - אך ללא קביעת יעדי פליטה, ללא לוחות זמנים מחייבים וללא צעדים כלפי מדינות שלא יעמדו בהתחייבויותיהן
ההסכם בסיומה של ועידת האקלים בגלזגו כולל רק קריאות לפעולה מוגברת למאבק בשינויי האקלים, ללא התחייבויות מוגדרות וללא אמצעי אכיפה נגד המדינות שלא יקיימו אותו. נציגי 200 המדינות המשתתפות הגיעו הערב (מוצ"ש, 13.11.21) להסכמות לאחר קרוב לשבועיים של דיונים ובאיחור של יממה שנגרם בשל חילוקי הדעות העמוקים בין המדינות המשתתפות.
ההסכם קורא לממשלות החתומות עליו להציג בשנה הבאה תוכניות משמעותיות יותר לצמצום פליטת גזי החממה בכל מדינה. הוא גם קורא למדינות העשירות "לפחות להכפיל" עד 2025 את המימון המיועד לסייע למדינות החלשות והפגיעות ביותר לסיכוני ההתחממות. ההסכם מותיר פתוחות שתי שאלות קריטיות: באיזה היקף ובאיזו מהירות תפחית כל מדינה את פליטת הגזים בעשור הקרוב.
הוא גם אינו מבטיח למדינות העניות - הנפגעות בצורה קשה מן ההתחממות שהיא בעיקר באשמת המדינות המפותחות - את הסיוע הדרוש להן. המדינות העשירות טרם עמדו במלוא התחייבותן הקודמת - 100 מיליארד דולר לשנה בשנים 2019-2010 - וכעת הן אפילו אינן נוטלות על עצמן סכומים מוגדרים, אלא כאמור רק נקראות "לפחות להכפיל" את ההבטחות הקודמות. המדינות העניות מצויות במצוקה קשה במיוחד בשל הקורונה, הן משום שהמדינות העשירות נמנעות מלהעביר להן חיסונים בכמויות משמעותיות והן בשל הנזקים הכלכליים הכבדים שספגו, כאשר ממילא היו בקשיים פיננסיים מתמשכים.
ההישג העיקרי של ההסכם הוא בהסכמה הבינלאומית בדבר הצורך לעשות יותר ומיד כדי להפחית את התחממות כדור-הארץ, על תוצאותיה ההרסניות והקטלניות. הוא מונה את הצעדים הנחוצים, כולל הפחתת פליטת הפחמן החד-חמצני במחצית עד 2030, וקובע כללים שיאפשרו להטיל אחריות דיפלומטית וציבורית על המדינות שלא יתקדמו בקצב הנחוץ.
ההסכם גם קורא להפחית את השימוש בפחם - הדלק המאובן המזהם ביותר - בעוד בטיוטה נכללה קריאה להפסיק את השימוש בו. השפה המרוככת היא על-פי דרישתה של הודו, שהפחם הוא מקור האנרגיה העיקרי שלה. השינוי נעשה ברגע האחרון, לאחר שכבר נקבע שלא יוכנסו תיקונים בהסכם, ובלא התייעצות עם כל המדינות החתומות עליו.
הדעה המוסכמת על המדענים היא, שגם אם כל המדינות יעמדו בהתחייבויות שנטלו על עצמן בהסכם פריז לפני שש שנים - ורובן אינן עומדות בהן - קרוב לוודאי שההתחממות עד סוף המאה תהיה יותר מן היעד של מעלה וחצי, הנחשב לרף העליון המאפשר למנוע תוצאות קשות במיוחד של ההתחממות. הסיכוי שמדינות העולם יעמדו ביעדים קשוחים עוד יותר נראה קלוש, אם בשל פוליטיקה פנימית (כמו בארה"ב), אם בשל שיקולים גיאו-פוליטיים (כמו העימות של סין עם המערב) ואם בשל שיקולים כלכליים (בעיקר של מפיקות הדלקים המאובנים המובילות, ובראשן סעודיה ורוסיה, ושל מזהמות מרכזיות כמו סין והודו).
ועידת האקלים בגלזגו חזרה על שגיאות הוועידות הקודמות, בעיקר בכל הנוגע להנחת יסודות מוצקים להובלה קוהרנטית של מאמץ בינלאומי עקיב. הוואקום שיצרה ארה"ב של טראמפ לא התמלא ע"י זו של ביידן או כל גורם אחר. לא התבשרנו על שת"פ קונקרטי בין שתי המעצמות העולמיות המתחרות ארה"ב וסין ובלעדיו לא צפוי עתיד מזהיר למאמץ הבינלאומי
ניו-יורק טיימס מסכם את ועידת האקלים: יש תמימות דעים על הצורך לעשות יותר ומיד בתחום ההתחממות, אך אין פרטים מחייבים ▪ הוועידה הניבה כמה הסכמים נוספים, אך גם כאן המבחן הגדול יהיה האם וכיצד יישומו (פערי דורות ומגדר בוועידה [צילום: אליסטר גרנט, AP])
כוחות משטרה ומשמר הגבול פועלים בשעה זאת סמוך לגשר המיתרים בכניסה לעיר ירושלים, זאת בעקבות מחאה המתקיימת במקום. בין היתר בוצעו ניסיונות להפר את הסדר במקום ולחסום את ציר הכניסה הראשי לעיר ירושלים.
מן המשטרה נמסר כי קצין משטרה כרז למוחים להפסיק את חסימת הציר ולחדול מהפרת הסדר הציבורי, טרם ביצוע אכיפה ושימוש באמצעים לפיזור הפרות סדר, אך נעצרו שלושה מפרי סדר. ([צילום: דוברות המשטרה])
בהסכם פריז לפני שש שנים התחייבו המדינות לפעול לכך שהתחממות כדור-הארץ עד סוף המאה (ביחס לעידן הטרום-תעשייתי) תהיה "הרבה מתחת לשתי מעלות"; לשון ההסכם גם לימדה, כי היעד הוא מעלה וחצי. אבל טיוטת הסכם גלזגו שפורסמה השבוע אומנם חוזרת על נתונים אלו, אך אינה מתחייבת להגשים את היעד של מעלה וחצי.
היבולים בשדותיה של בוורלי לונגיד בפיליפינים נבולים, תוצאה ישירה של אביב יבש בשל שינויי האקלים. מי יפצה אותה? הקריאה לפיצוי על נזקי האקלים נשמעת זמן רב מפיהם של פעילים, אך כאשר המצב הולך ומחמיר – הנושא מצוי במחלוקת עמוקה בפסגת האקלים בגלזגו, מדווח וושינגטון פוסט.
סוכנות האקלים של האו"ם פרסמה (יום ד', 10.11.21) טיוטה להסכם בוועידת גלזגו על שינויי האקלים, הקוראת למדינות לבחון מחדש ולחזק בשנה הבאה את תוכניותיהן לצמצום פליטת גזי החממה. הטיוטה מאותתת על הסכמה ראשונית בין 200 המדינות המשתתפות בוועידה ועל הכיוון המסתמן על ההסכם שיוכרז עם סיומה.
במאות השנים האחרונות אוכלוסיית העולם הלכה וגדלה ובני אדם השתלטו על רוב שטחי כדור-הארץ ושינו אותו מהיסוד. חלק גדול מאדמת הכוכב שלנו משמש כיום לצורכי בני אדם: מגורים, חקלאות, תעשיה ונתיבי תחבורה, והשטח שנותר לשאר דיירי הכוכב הרבים הולך ומצטמצם. השינויים הללו אפשרו להאכיל מיליארדי אנשים נוספים ושיפרו את הביטחון האישי, הבריאות ואיכות החיים של האנושות, אבל גזרו כליה על חלק ניכר מהחי והצומח שבכדור-הארץ.
בתמונה: בוועידת האקלים בגלזגו, האמן הגרמני המפורסם רוברט קסלר מציג את הפרויקט שלו "מטר האקלים". זהו פסל קינטי בגובה 70 מטרים המדמה את שינוי האקלים בצורה מאוד פשוטה. מחקר בינלאומי עדכני שולט במיקום שלו ומראה את האצת ההתחממות העולמית.
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
