תוכנית ג' מול אירן כוללת סכנות ממשיות

ממשל ביידן השלים עם העובדה שלא ניתן להחיות את הסכם הגרעין עם אירן, אשר מתקדמת בצורה חסרת תקדים לעבר נשק גרעיני, מחצה באכזריות את המחאה ברחובותיה ומספקת סיוע צבאי לרוסיה. אירן כמעט ולא שילמה מחיר בחודשים האחרונים על התקדמותה הגרעינית; להפך: מצבה הגיאו-פוליטי השתפר, במיוחד בדמות חידוש היחסים עם סעודיה.

אם הממשל ויתר על תוכנית א' – החייאת הסכם הגרעין – הוא היה יכול לעבור לתוכנית ב', אותה הציעו ישראל ופרשנים רבים: הפעלת לחץ כלכלי, פוליטי וצבאי על טהרן. אבל הוא מעדיף את תוכנית ג': ניסיון למנוע את התוצאות הגרועות ביותר של עימות גרעין עם אירן, דהיינו למנוע ממנה פצצה תוך שימור האפשרות לפתרון מקיף בעתיד. אבל גם אם תוכנית זו תצליח, יש לה מחיר – מתריעים אריק בריוור, סמנכ"ל Nuclear Threat Initiative ומי שהיה איש המועצה לביטחון לאומי ואיש המועצה למודיעין לאומי, והנרי רום, עמית בכיר במכון וושינגטון ללימודי המזרח, במאמר ב-Foreign Affairs.

פתרון שכזה יאפשר לאירן להמשיך לפתח את התוכנית הגרעין, תוך הסרת הבידוד הפוליטי והכלכלי. במקום להניח את היסודות להסכם שיסיג לאחור את התוכנית, אירן עלולה להפוך באופן תמידי למדינת סף גרעינית. כתוצאה מכך, יהיה על ארה"ב ומדינות נוספות להשקיע מאמצים יתרים במניעת יצירת נשק גרעיני אירני ובחסימת קווי חיים כלכליים חדשים לטהרן. במילים אחרות: גישה זו מונעת אירן גרעינית ומלחמה כוללת במזרח התיכון, וגם מונעת פתרון דיפלומטי כלשהו בעתיד.

אימוץ תוכנית ג' משקף את רצונו של ממשל ביידן למנוע משבר שיסיח את דעתו מנושאים חשובים אחרים. משמעותה גם שהפתרון המועדף – הסכם שימנע את התקדמותה הגרעינית של אירן ויבטיח שקיפות מלאה של תוכניתה הגרעינית – יישאר יקר ובלתי אפשרי בעתיד הנראה לעין. תוכנית ג' מודה שהסטטוס-קוו אינו טוב, אך החלופה עלולה להיות גרועה עוד יותר.

עוד לפני המלחמה באוקראינה, ממשל ביידן הבהיר שהוא רוצה להפנות את תשומת ליבו מהמזרח התיכון אל התחרות עם סין ורוסיה. באזור עצמו הוא העדיף לקדם יוזמות בעלות סיכויי הצלחה טובים יותר, כגון נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. התוצאה הייתה, ש"מניעת הסלמה" הפכה למילות המפתח במדיניותה של ארה"ב כלפי אירן. בפועל, המשמעות הייתה הקלה בעיצומים על ייצוא הנפט האירני והעלמת עין מהתקפותיהם של שלוחיה על הכוחות האמריקניים בסוריה ובעירק.

הממשל אולי מאמין שיוכל למנוע נשק גרעיני אירני אם ימשיך במסלולו הנוכחי: תמרונים רחבי היקף עם ישראל, איומיה של ישראל לתקוף באירן. הצהרות חוזרות ונשנות שלא יאפשר לה להשיג נשק גרעיני, ואזהרות אירופיות מפני עיצומים קשים אם רמת העשרת האורניום תגיע ל-90%. אירן תזדקק לשנה-שנתיים נוספות לבנות נשק גרעיני פעיל, ואם ניתן יהיה להרתיע אותה באמצעים אחרים – הסכם הוא פחות דחוף.