שופטת בית המשפט הפדרלי המחוזי בוושינגטון, טניה צ'טקן, דחתה (28.9.23) את בקשתו של
דונלד טראמפ לפסול את עצמה מלדון במשפטו בנוגע לנסיונותיו להטות את תוצאות הבחירות ב-2020. מדובר בכתב האישום הפדרלי בפרשה, שהוגש בידי הצוות בראשותו של ג'ק סמית; כתב אישום מדינתי הוגש בג'ורג'יה ומתנהל בנפרד. המשפט אמור להתחיל ב-4.3.24 - יום לפני "סופר טיוזדיי", אחד התאריכים המרכזיים בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות.
בהחלטה בת 20 עמודים אומרת צ'טקן, כי בקשת הפסלות מבוססת על קריאה "היפר-רגישה, צינית ומחשידה" של שניים מגזרי הדין שנתנה במשפטיהם של פורעי 6 בינואר, ואשר הובילה את סניגוריו של טראמפ לטעון שהיא מוטה נגדו. "אדם סביר יבין שבאמירות המדוברות, בית המשפט לא הביע דעה נחרצת על אשמתו של צד שלישי בכתב אישום תיאורטי עתידי. בית המשפט מילא את חובתו לבחון את טענות הנאשמים לפיהן יש להקל בעונשיהם, משום שאדם אחר שלדעתם היה קשור לאירועי 6 בינואר לא הועמד לדין".
טראמפ יוכל לבקש מבית המשפט הפדרלי לערעורים לבחון את החלטתה של צ'טקן, אך הפסיקה קובעת שערעור שכזה יתקבל רק אם יש ראיות ברורות וחד-משמעיות לכך שדחיית הבקשה היא עיוות דין, ושהחלפת השופט היא הצעד הראוי בהתחשב בנסיבות. בפועל, ניתן לערער על החלטת הפסלות רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי בתיק. יצוין, כי מדובר במשפט שיתנהל בפני מושבעים ולכן צ'טקן לא תכריע בו, אך יהיה לה תפקיד מרכזי הן בניהולו והן בקבלת החלטות בבקשות מקדמיות צפויות של טראמפ, כגון הטענה שיש לו חסינות מהעמדה לדין על פעולות שביצע בהיותו נשיא.
ההגנה הסתמכה בבקשתה על דבריה של צ'טקן כאשר גזרה באוקטובר שעבר את עונשיהם של שניים מתומכי טראמפ שהשתתפו בהסתערות על הקפיטול. הוא כתבה, כי הם "היו שבויים בנאמנות לאדם אחד ולא לחוקה... זו הייתה נאמנות עיוורת לאדם אחד, אשר - דרך אגב - חופשי עד היום". עו"ד ג'ון לאורו טען, כי הכוונה לכך שטראמפ חופשי ואינו צריך להיות חופשי.
התביעה טענה שמדובר בהוצאת דברים מהקשרם ובפרשנות שגויה של כללי הפסלות. לשיטתה, הדברים היו תגובה הולמת לטענת הנאשמים להקלה בעונש בנימוק שהיו נתונים להשפעתם של אחרים שלא הועמדו לדין (סוג של טענה לאכיפה בררנית). עוה"ד מולי גסטון ותומס וינדום הזכירו את פסיקת בית המשפט העליון, ולפיה על שופט לפסול את עצמו רק אם פסק דין קודם שלו מלמד על "אהדה או אנטגוניזם מושרשים שיהפכו משפט הוגן לבלתי אפשרי".
צ'טקן הסכימה עם התביעה. היא הסבירה, כי לא הביעה דעה האם יש להעמיד לדין את טראמפ, אלא הייתה חייבת להתייחס לטענות הנאשמים בנוגע לחלקו באירועים ולמצבו המשפטי בעקבותיהם. גם אם היה צדק בטענת ההגנה ולפיה היא התבטאה בהתבסס על מידע שמחוץ להליך, הוסיפה צ'טקן, אדם סביר לא יוכל לטעון למשוא פנים שכן היא לא אמרה את מי לדעתה (אם בכלל) יש להעמיד לדין על 6 בינואר.
"לגזור הודעה על אשמתו של נאשם מתוך שתיקתו של בית המשפט, מהווה ראייה 'היפר-רגישה, צינית ומחשידה' במקום ראייה סבירה", המשיכה צ'טקן, תוך שהיא מצטטת את פסק דינו של בית המשפט לערעורים באחד מספיחיה של פרשת ווטרגייט. באותו מקרה דחה בית המשפט את הבקשה לפסול את השופט ג'ון סיריקה, אשר ניהל את ההליכים בפרשה (ובין היתר כפה על הנשיא ריצ'רד ניקסון למסור את ההקלטות שהביאו להתפטרותו), לאחר שהביע את עמדתו ולפיה האחריות הפלילית רחבה מזו של מי שהועמדו לדין.
