|
תאריך לידה: 1913/--/--
ארץ לידה: רומניה
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: null
השכלה: פרופסור
תואר/מקצוע: משפטן
תפקיד/עיסוק: מרצה
טלפון: 02-6439651
כתובת: יפה נוף 11/6 ירושלים
96183
|
שניאור-זלמן פלר. יליד 1913, בוטושאני, רומניה.
ב-1924 סיים את בית הספר היסודי של הקהילה היהודית בבוטושאני. את לימודיו התיכוניים סיים ב-1931 בליציאום הממלכתי באותה עיר. את לימודיו האקדמיים סיים ב-1936, בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה א.צ. קוזה, בעיר יאסי שברומניה.
ברומניה האנטישמית והפשיסטית שבשנות ה-30 לא נתאפשר עוד ליהודי לעסוק בעריכת דין, ולכן עסק במתן שיעורים פרטיים. ב-1940, כאשר פלשו הסובייטים לבסרביה, נמלט עם רעייתו לבסרביה הסובייטית. שם, בקישינב, קיבל הכשרה להוראת מתמטיקה במדרשה למורים. כשפלשו הגרמנים והרומנים לברית המועצות, הוא נמלט מזרחה. לאחר מספר תחנות הגיע כפליט לכפר מולוטובאד בקירגיזסטן שבאסיה התיכונה. לאחר שלמד את יסודות השפה הרוסית, נתקבל לעבודה כמורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון.
ב-1944 החל לנוע חזרה מערבה, עד שהגיע לקישינב ההרוסה, עם שחרורה מידי הגרמנים. שם מונה כתובע בפרקליטות המדינה על-ידי בית המשפט העליון של הרפובליקה המולדבית. עם זאת, כל העת היו פניו אל עיר מולדתו שברומניה ואל הוריו שנותרו בחיים. לכן, בסוף 1945 התפטר מתפקידו ולאחר תקופת צינון הצליח בדרך לא דרך לחזור עם רעייתו לבוטושאני. כאן עשה את הסטאז' לקבלת רשיון עורך דין, כיהן כיושב-ראש הקהילה היהודית וכסגן ראש העיר.
ב-1948 מונה לשופט והוצב בפרקליטות בוקרשט. ב-1951 מונה לראש מחלקת החקיקה, ולאחר מכן שימש כיועץ משפטי במשרד המשפטים. במקביל, מונה לפרופ' לדיני עונשין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בוקרשט. ב-1961, כשהחליט לעלות לישראל, פוטר מכל תפקידיו, אך רק באביב 1963 קיבל היתר לעזוב את רומניה. השאיר ברומניה עשרות פרסומים בתחום דיני העונשין.
כשעלה ארצה, הופנה ללימודי עברית באולפן בנצרת עילית. בתחילת 1964 קיבל מילגת הסתגלות מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. לקראת שנת הלימודים 1966-1965 מונה לעמית מחקר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה, ולימד שני סמינרים בתחום דיני העונשין. בשנת הלימודים 1967-1966 מונה לפרופ' חבר, וב-1972 מונה לפרופ' מן המניין. ב-1971 נבחר לדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1981 פרש לגימלאות, אך לפי הזמנת הפקולטה הוסיף ללמד בהתנדבות כשלוש שנים. לאחר מכן הוזמן כפרופ' אורח ללמד דיני עונשין בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. תפקיד זה מילא במשך חמש שנים, ויותר מאוחר הוזמן ללמד דיני עונשין בבית הספר למשפט ברמת גן, שהוכר על-ידי אוניברסיטת בר-אילן. תפקיד זה מילא עד סגירת שעריו של בית הספר. פלר מוסיף להורות דיני עונשין לתלמידי המכללה למשפטים ברמת גן.
ב-1994 הוענק לו פרס ישראל בחקר המשפט. עוד קודם לכן, ב-1984, הוענק לו הפרס ע"ש זוסמן בחקר המשפט. ב-1993 קיבל את הפרס ע"ש צלטנר, לעידוד המחקר במדעי המשפט.
פרסם מעל 100 מאמרים והערות פסיקה בכתבי עת משפטיים בארץ ובחו"ל. יחד עם פרופ' מרדכי קרמניצר, תלמידו, עיבד, לפי הזמנת משרד המשפטים, הצעת חוק לחלק מקדמי וחלק כללי לחוק עונשין חדש, שחלק ממנו נחקק לחוק ונכנס לתוקף ביום 23.8.95. חוק זה חולל רפורמה בסיסית במערכת דיני העונשין. פלר מוזמן לעתים לשמש יועץ לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, כשהיא דנה בהצעות חוק בתחום הפלילי.
ספרים שכתב:
1) דיני ההסגרה, ירושלים, תש"מ;
2) יסודות בדיני עונשין - פרק א, ירושלים, תשמ"ד;
3) יסודות בדיני עונשין - פרק ב, ירושלים, תשמ"ז;
4) יסודות בדיני עונשין - פרק ג, ירושלים, תשנ"ב.
