|
המקום היחיד שבו יהודים לא יכולים להתפלל [צילום: יהודה גליק]
|
|
|
|
מטה תנועות המקדש הפיץ בשמחה וששון את החלטתה של השופטת אביב, תוך שהוא מדגיש את הקטע בו היא מביעה את דעתה שיש לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית. את העובדה שמדובר בדעה אישית, ובמיוחד את ההחלטה האופרטיבית לפיה נכון לעכשיו מדובר בהפרת חוק היוצרת סיכון גדול - השמיט המטה. זו לא סתם הוצאת דברים מהקשרם; זהו סילוף מכוון.
|
|
|
|
"את ההחלטה האם להתיר תפילת יהודי בהר הבית צריכה לקבל ממשלת ישראל ולא פרט זה או אחר". כך אומרת (3.10.12) שופטת בית משפט השלום בירושלים,
מלכה אביב, בהחלטתה לשחרר בערבות את חגי ויס, שנעצר בין העולים להתפלל על הר הבית.
אביב מביעה את דעתה האישית, לפיה "יש מקום לאפשר תפילת יהודים בהר הבית באופן מובנה, במקום המיועד לשם כך תוך מתן ההגנה הראויה ותוך היערכות ביטחונית מתאימה. לגבי דידי, הנימוק כי דעתם של המוסלמים איננה נוחה מכך שיהודים מתפללים בהר הבית, איננה יכולה כשלעצמה למנוע מיהודי לממש את ציווי הדעת ולהתפלל בהר הבית. את המענה הביטחוני על שלטונות הביטחון ליתן בדרך הראויה".
יחד עם זאת, אביב מדגישה שלדעתה האישית אין כל משמעות, "משום שהגורמים אשר אמונים על מתן החלטה כזו או אחרת הם השלטונות והחלטת הממשלה [האוסרת תפילת יהודים בהר הבית] היא כחוק". לאור זאת מסיקה אביב, כי ויס הפר את אותה החלטה וסיכן את הביטחון בהר הבית, שכן כל עוד אין החלטה אחרת של הממשלה וגורמי הביטחון - "הסיכון כי יהודי בודד או קבוצת יהודים יעמדו ויתפללו באופן מופגן, הוא סיכון גדול מאוד אשר אין לאפשר אותו".
אביב מסכמת באומרה, שהדרך לשנות מדיניות וחוקים היא הדרך הדמוקרטית ולא בהפרתם. היא הורתה לשחרר את ויס בערבויות והפקדה של 4,500 שקל והרחיקה אותו למשך 30 יום מהר הבית.