אברמוביץ' בשיא כיעורו

למרות הקרקס הפוליטי, למרות הפצצות ו/או הפלות בסודן, למרות אפילו הפסדיה הנערמים של מכבי ת"א בכדורסל, שיחת היום הייתה ונשארה המחאה של יוצאי אתיופיה. רבות כבר נאמר ונכתב, רבים ורעים כבר ניסו לקחת את כאבם ואת זעקתם של עולים אלו למחוזות לא טובים. רבות עוד ידובר על אותו ערב אלים בתל אביב. אולם דבר אחד כמעט בטוח: התינוק יישפך עם המים. אבוי, אבל ככה זה בישראל כמעט תמיד.

שדר הספורט לשעבר וחבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, מר זוהיר בהלול הבליח שוב בנאומו הראשון בכנסת ישראל: "אבותיכם פסקו יחלוקו!". אם חשקה נפשך בשיעור משנה של בבא מציעא אין טוב מבהלול לבלבל לך את המח ובאותה שפה בהלולית שייחדה את שידורי הספורט שלו. במשפט אחד קצר נתן את פתרון הקסם למה שאנו קוראים בטעות "הסכסוך ישראלי - ערבי": הבה נחלוק את הארץ ונהנה כולנו מהשלום. איך לא חשבנו על זה קודם? כמה דם מיותר נשפך רק משום שלא הובלחנו בהבלחתו של בהלול!, האם התבלבל לו בהלול או שמא הוא סבור שאנו המבולבלים? ובכן אחי הציוני הדגול בהלול - עת ללחוש באזנך הבלחה קצרה נוספת: החיים אינם משחק כדוררגל!.

אירועי רעידת האדמה בנפאל (שהתרחשה בשבת, 25.4.15) אינו המקרה הראשון בו ישראל משתתפת כגורם חיצוני שמגיש סיוע הומניטרי מגוון למדינה הנפגעת. המיוחד באירוע זה הוא עוצמתו הפיסית (7.8 בסולם ריכטר) ומספר הישראלים ששהו בנפאל מסיבות שונות בעת שאירעה רעידת האדמה.

כיהודי, שמחבק את האוצר המקראי, יש לי שיח ושיג כואב עם צו חינוכי בפרשת בחוקותי, המושתת על אימת ענישה קטלנית והורגת - "וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִי....וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם ... אֶת הַשַׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם...." (ויקרא כ"ו, 14-17) .