היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה (18.4.13) לראש הממשלה ולשרים לפנות אליו בכל מקרה של מחלוקת עם היועצים המשפטיים של משרדיהם. וינשטיין אינו מזכיר בהנחייתו, כי הוא הממונה המקצועי על היועצים המשפטיים, הכפופים לו, ולכן אין המדובר בהכרעה אובייקטיבית ונטולת פניות.

בפנייתו לבנימין נתניהו ולכל השרים, אומר וינשטיין: "חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי בשאלה משפטית קובעת, מבחינתם של כל עובדי המשרד, את המצב המשפטי הקיים, כל עוד לא נפסק אחרת על-ידי בית משפט מוסמך.

"התעורר ספק או קושי בקשר לחוות דעת של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי, יכולים השר, המנהל הכללי של המשרד או היועץ המשפטי שהכין את חוות הדעת, לפנות אל היועץ המשפטי לממשלה ולבקשו לעיין בחוות הדעת ולהביע דעתו באותו עניין. ככל הניתן, הפנייה אל היועץ המשפטי לממשלה תהיה פנייה משותפת ומתואמת".

עוד קובע וינשטיין, כי אם הפנייה אינה מוגשת בידי היועץ המשפטי של המשרד בעצמו - יש ליידע אותו על קיומה. וינשטיין אינו מזכיר בהנחייתו אפשרות של קבלת ייעוץ משפטי חיצוני ובלתי תלוי, ובכך כובל את הדרג המדיני הנבחר להנחיות של הפקידים הממונים.

מכתבו של וינשטיין מתבסס על הנחיה קיימת של היועץ המשפטי לממשלה, אשר מלכתחילה נוצרה תוך ניגוד עניינים בה היועץ נוטל לעצמו סמכות הכרעה. הנחיות היועץ המשפטי אינן טעונות אישור של שום גורם, ודאי לא גורם פוליטי נבחר, וכך הוא מעניק לעצמו מעמד שאיש אינו יכול לערער עליו.

יצוין, כי וינשטיין נוקט בקו דומה בנוגע להקמת הגוף המפקח על הפרקליטות בפרט ועל רשויות התביעה בכלל. על-פי המודל של וינשטיין, בראש הגוף יעמוד אדם שייבחר על ידו ויהיה כפוף אליו - למרות שהיועץ המשפטי לממשלה הוא גם ראש התביעה הכללית. בכך ייווצר ניגוד עניינים מובנה, אשר יעמיד בספק רב את יכולתו של גוף הפיקוח לבצע את עבודתו נאמנה וללא משוא פנים.